כנס-מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים בישראל:תיאוריה ופרקטיקה

ביום ה 12.11 התקיים כנס באונ' תל אביב והייתי נוכחת בהרצאות של המושב הראשון שהשתתפו בו פרופ' יצחק רייטר, פרופ' יואב גלבר, ד"ר יאיר בוימל וד"ר אמל ג'מאל . הנושא שהוצג נשא את הכותרת מ" היועץ לענייני ערבים" ועד "השר לענייני מיעוטים" - פרספקטיבה היסטורית.

מעבר לזה שנהניתי מכל רגע להקשיב לניתוח החכם והנפלא שהציגו המרצים בהתבסס על ההיסטוריה והמידע המצטבר בסוגית אי השוויון לאזרחים הערבים בישראל, אציין בקצרה נקודות או בעצם מושגים בולטים בהרצאותיהם של הנכבדים.
פרופ' יצחק רייטר מציג את היחס כלפי האזרחים הערבים על ציר של זמן וממשלות.
בניתוח שלו מראה שדווקא בתקופת ממשלת רבין - פרס ( 1992 - 1996) שנהוג לקרוא לה "תור הזהב" , לא היתה תרומה משמעותית לקידום מצב האזרחים הערבים, אפילו ממשלות אחרות תרמו יותר.
ד"ר יאיר בוימל דבר על פענוח צופן מדיניות הממסד הישראלי כלפי הערבים בישראל. הוא טבע את המושג "הפקרה מושגחת" בהתיחסו למדיניות הממסד כלפי אזרחים ערבים בישראל.

ד"ר אמל ג'מאל הציג את המושג " אזרחות חלולה". בו טען באופן מנומק שמדיניות הממשלות השונות בישראל
רוקנה את המשמעות מאזרחותם של הערבים בישראל.

היכרות עם עשייה מבורכת

במהלך העבודה על פרויקט "מגנים על זכויות אדם" (שאוטוטו עולה לאוויר...) אני זוכה לפגוש אנשים מדהימים ומעוררי הערצה.

פגישה אחת כזו הזדמנה לי בשבוע שעבר עם שתי נציגות של "בוגרי הנוער העובד והלומד" שבזכותן התוודעתי לפעילות המבורכת של חברי הקבוצה.

בוגרי הנוער העובד מפעילים, בין היתר, פרויקטים שונים שמטרתם לסייע לפליטים המגיעים למדינת ישראל.

את אחת העשיות המבורכות שלהם מהעבר תוכלו לראות בסרט על מבצע הכנסת אורחים:



היום שותפים בוגרי הנוער העובד בפרויקטים נוספים, כמו הפעלתו של בית הספר "דרור" שנותן מענה לעשרות נערים ונערות, פליטים בני 16-18. (בית הספר הוקם בשיתוף עם תכנית היל"ה. )

לפגישה הביאה לי גילה, פעילה בקבוצת הבוגרים, שתי חוברות מקסימות ומרגשות שמסכמות תהליך עבודה עם נערים ונערות, פליטים בישראל, שכתבו ביחד חוברת הכוללת את סיפורי החיים שלהם ("כל הילדים של אפריקה טובים"), ומעין מילון להגדרת מילים בעברית ("כל העולם במילים שלנו").
רוצים לדעת, למשל, איך מגדירים נערים פליטים את המושג או"ם? -

או"מ (UN)
יעזור לכל העולם.
יעזור לאנשים, יעזור למדינה שיש לו בלאגן.
אתה מגיע ממדינה למדינה - יעזור לך האו"מ.
יעזור לך כל מה שיכול. או"מ זה טוב.
האו"מ מסתכל על כל המדינות בעולם.
גם מדינה יש לו בלאגן הוא הולך לשם. ועוזר במה שיכול.
אני הייתי באו"מ, נתן לי דף של 6 חודשים, אני עם הדף הלכתי בלוד.
הדף של 6 חודשים זה שקט.
האנשים של לוד אומרים ככה.

ולסיום, פרויקט מדליק שמפעיל דוד קנדל: קבוצת היפ הופ בשם "צאצאי הנילוס":



כתבה: ענת בסר