אל תלעגו לי - שבוע מרגש בבתי הספר

אני רוצה לשתף אתכם בחוויות השבוע של ה- 17 בינואר. הזמר פיטר יארו הגיע לארץ ומאז יום ראשון שלמה, עדי ואני מטיילים איתו ועם אנשי שגרירות ארה"ב בבתי הספר שהתכנית "אל תלעגו לי" להתמודדות עם אלימות בבתי ספר מיושמת בהן.
היום היו ביקורים מרגשים במיוחד בבתי ספר גני יער ואל רשאדיה בלוד. התקיימו שתי הופעות בהשתתפות דויד ברוזה, אמל מורכוס ופיטר. הילדים מאוד שמחו לקראת הזמרים והיו רגעים נדירים ממש. אפשר היה לחוש באוויר בעוצמת התקווה לשלום ופיוס בין העמים!
אני רוצה מאוד להודות לשלמה ועדי על העבודה המושקעת ועל המאמצים האדירים שלהם בפרוייקט! הם קיבלו מבתי הספר ומצוות השגרירות שפע ברכות ותודות אבל חשוב לי שגם אתם תדעו עד כמה כולם מעריכים את עבודתם ואת מטח.

מאמר באתר PANET בערבית: פנאט

כתבה: מרים דרמוני שרביט

קפה אזרחי במטח

שלום לכולם

ב- 15 בדצמבר התקיים מפגש של ארגונים לחינוך אזרחי ולא הספקתי לכתוב על זה כאן. ובהתאם לאמרת השפר עדיף מאוחר מאשר אף פעם.. הנה לכם.

היה זה המפגש השני בסדרה והגיעו 42 נציגים של 25 ארגונים. מטרת הפגישה הזאת היתה להכיר אחד את עשייתו של השניה וגם למפות את מגוון ההזדמנויות והאתגרים באופק התחום. חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים הוא תחום אמנם די קטן אבל קיימים בו עשרות ארגונים בגדלים שונים שמקיימים פעילויות מאוד מגוונות במערכת החינוך. ולרוב נציגי הארגונים השונים ידעו מעט מאוד על האחרים.

מפגש זה תוכנן בקפידה על-ידי צוות מטח (אינסאף, שי ואני) בשיחד עם דדי קומם מקרן אברהם, דנית שחם מנהלת מח' החינוך של אמנסטי ושרף חסן מנהל מח' החינוך של האגודה לזכויות האזרח.

במפגש עצמו התפתחה דיון שחידד כי אין הגדרה מוסכמת לכל לגבי מהו החינוך האזרחי. בשונה ממקצוע אזרחות בו מודגש הידע בחינוך אזרחי עוסקים בעיקר בערכים ובחוויה. אבל זאת כמובן שאלה של תמהיל . אני מגדירה חינוך אזרחי לפי סוגי פעילויות בבתי הספרו: חינוך אזרחי כולל מגוון רחב

של פעילויות מסוגים שונים כגון עיסוק בדמוקרטיה בתחומי הדעת, חינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים, דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה, מעורבות חברתית/אזרחות פעילה, התנדבות, סיורים לימודיים, טקסים, פנלים, ימים מיוחדים כמו יום הזכרון לרבין או יום זכויות האדם.


המפגשים האלה יתקיימו בתדירות של שלוש פעמים בשנה הם והם מהווים הזדמנות נהדרת להכיר, ללמוד אחד מהשני וגם לתכנן שיתופי פעולה. במפגש המתוכנן במרץ יגיע מפמ"ר אזרחות אדר כהן שמאוד תומך יצירת פורום ארגונים העוסקים בחינוך אזרחי ונעסוק בהגדרת גבולות התחום.

הפעילות הזאת מהווה חלק מפרוייקט "מכנה משותף" מיזם בשיתוף יוזמות קרן אברהם. הפעולה הראשונה בפרוייקט היתה עריכת מיפוי של החינוך לאזרחות בישראל על שני חלקיו: מקצוע האזרחות והחינוך האזרחי. המחקר נכתב על-ידי מיכל ברק ויעל עופרים.

מרים דרמוני

מחפשים זהות לזהות יהודית

לפני כמה חודשים הייתי שותפה בתחילת היצירה של פעילות חדשה בפרויקט "מדינת העם היהודי" – זהות יהודית.

לוחות הזמנים נשפו בעורפנו, המושג זהות ,יהודית ובכלל, טמן בחובו עולמות שלמים ועצומים, אתגרים טכנולוגיים שונים ומשתנים המתינו לנו ממש מעבר לפינה... ובכל זאת חדורי אמונה (מכל מיני סוגים) יצאנו לזקק את הזהות של פעילות הזהות היהודית שלנו.

כדי להצליח בהתבוננות על הזהות היהודית בחרנו לפרק אותה. חשבנו שעל החלקים יהיה קל יותר לחשוב ולבסוף אולי להרכיב משהו - אמירה, מחשבה. שלושת רבעי מחשבה...?: ]

חילקנו את הזהות היהודית לתחומים* ביניהם הקשר שלי לישראל, המורשת התרבותית היהודית, תקופה בהיסטוריה היהודית ועוד. כדי שבאמת אפשר יהיה להתבונן בתוצר הסופי החלטנו שה"שפה" במשימה שלנו תהיה מורכבת מתמונות. ה-רבה תמונות (5 מגה, אם אני לא טועה). לצד התמונות מילים .

לא מעט התלבטויות ליוו את התהליך. איך ליצור כלי רלוונטי שידבר לאנשים שונים? האם 10 תמונות באמת משקפות את כל התקופות בהיסטוריה היהודית? [בודאי שלא. אז מה בוחרים!?] איך נכון לנסח מושג כמו "אורח החיים הדתי שלי"? [מה לגבי מי שלא מחזיק באורח שכזה כלל?], אילו ערכים הם הכי "יהודיים"? ועוד ועוד.

וגם מחשבה אחת - הלוואי שגם הגולשים יתלבטו, ירגישו וישאלו...


הזמן חלף ובשבועות האחרונים תלמידים ומורים יוצרים במסגרות שונות מצגות זהות משלהם.מפתיעות מרתקות, מרגשות. תלמידה מספרת על הקשר העמוק שלה ושל משפחתה לקידוש של ליל השבת, תלמיד מספר על הנחת תפילין והרבה אחרים שמוצאים קשר לארוחות החג המסורתיות.

תלמידים מתארים תקופות בהיסטוריה ומקומות שונים בישראל ולמה הם מרגשים אותם או מסקרנים אותם.

תיאורים כמו- "בחרתי פרפר כי באופי שלי אני חפשיה כמו פרפר שאי אפשר ללכוד", או "אני סקרן לחקור את המסתורין שבכדור הארץ והיקום שגם במאה ה-21 לא הבנו..." קצרה היריעה כאן כמובן.

ובשלב הזה של התחלה מרגשת ומעניינת אני עוצרת וכותבת את הפוסט הזה ומשתפת גם אתכם בדרך שלנו.

אתם מוזמנים למלא את המצגת ולחשוב על איך אוספים תובנות בנושא זהות, זהות יהודית ועל הכלים בהם אפשר להכיל אותן.



מיכל

* הפעילות בהשראת טרמינולוגיה שפיתחה ד"ר נורית חמו במאמרה "משיח זהויות לעמיות יהודית". תודה גדולה לה.

עכשיו אנחנו מבינות על מה דיברת

בעקבות המפגש הראשון של תלמידים ממבואות עירון ואבן סנא בכפר קרע, במסגרת פרוייקט ימ"י - ילדים מלמדים ילדים של גבעת חביבה, נפגשנו - רובי, זכריה, אורית, סחר, סמיר ונועה, כדי לסכם את המפגש ולתכנן את המפגש הבא.
ברוב המקרים ילדים בוחרים בפרוייקט או נבחרים אליו והם בעד המפגשים וההיכרות, אבל רובי סיפרה שאצלה שבע בנות התנגדו למפגש והגיעו עם הרבה דעות קדומות.
כבר במהלך המפגש הן אמרו לה ש: 'עכשיו אנחנו מבינות על מה דיברת'. כולן התלהבו, ודיברו על זה ש"הם" בדיוק כמונו, הן מחכות למפגש הבא, וזה היה קצר מדי...
מפגשים כאלה כמעט שלא קורים והם מלווים בהרבה פחדים והתנגדות. אבל כשהם קורים יכולים לקרות גם דברים נפלאים. גם בני נוער שבאים בלי פתיחות, עם התנגדות, פתאום מגלים שבצד השני יש בני אדם. זה נחמד כשהם בוחרים להיפגש, אבל באמת חשוב כשעמדות משתנות.