tag:blogger.com,1999:blog-57126820980927040132011-09-04T06:52:01.348-07:00צוות המחלקה במטח מפתח אתרי אינטרנט חינוכיים וספרי לימוד בנושא אזרחות ודמוקרטיה וכן מעביר השתלמויות למורים. בבלוג הזה, נשתף אתכם במחשבות, התלבטויות, דילמות שאנו נתקלים בהם בעבודתנו. طاقم القِسم يُطوّر مواقع انترنت تربوية وكُتب تعليميّة في مجال المواطنة والديمقراطية ويُنظم أيضا استكمالات للمعلمين . في هذه المدونة، سنشارككم الأفكار، التأملات والصّراعات التي نواجهها في عملناצוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.comBlogger341100tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-36873801751306324652010-12-07T04:31:00.000-08:002010-12-07T04:44:59.514-08:00<p align="right"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TP4rfpUO0QI/AAAAAAAAAhA/Z0WQyPj-gac/s1600/4818412529_63cf4a6f42.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5547919613633679618" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 266px; CURSOR: hand; HEIGHT: 320px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TP4rfpUO0QI/AAAAAAAAAhA/Z0WQyPj-gac/s320/4818412529_63cf4a6f42.jpg" border="0" /></a>שלום לכל הקרואים!<br />הבלוג שלנו עבר לאתר הבלוגים החדש של מטח. אפשר למצוא אותו בכתובת:</p><div dir="rtl" align="right"><a href="http://democracet.cettalk.co.il/">http://democracet.cettalk.co.il/</a></div><br /><div dir="rtl" align="right">תוכלו לעקוב אחרי הבלוג בעזרת קורא RSS . אם אתם כבר עוקבים אחרי הבלוג , אנא החליפו את הקישור.<br />להתראות בבלוג החדש </div><br /><div dir="rtl" align="right">צוות המחלקה</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right">תמונה: <a href="http://www.flickr.com/photos/15134271@N03/4818412529/sizes/m/in/photostream/">danielweiresq</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-3687380175130632465?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>inssafhttp://www.blogger.com/profile/11927397430961228613noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-27872130210079331782010-11-29T12:21:00.000-08:002010-11-29T12:41:03.957-08:00<a href="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TPQPCAPZnhI/AAAAAAAAAg4/9sYDrAssvRE/s1600/Photo232.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5545073568298671634" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TPQPCAPZnhI/AAAAAAAAAg4/9sYDrAssvRE/s320/Photo232.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TPQOnfLQ_3I/AAAAAAAAAgw/LVl25vH9pO4/s1600/Photo229.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5545073112746360690" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TPQOnfLQ_3I/AAAAAAAAAgw/LVl25vH9pO4/s320/Photo229.jpg" border="0" /></a><br /><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TPQN3WgBbsI/AAAAAAAAAgo/hjFy8SUH280/s1600/Photo227.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5545072285783781058" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TPQN3WgBbsI/AAAAAAAAAgo/hjFy8SUH280/s320/Photo227.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><div><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TPQL1rP7MwI/AAAAAAAAAgY/FvbNKeCIHuQ/s1600/Photo231.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5545070057970414338" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TPQL1rP7MwI/AAAAAAAAAgY/FvbNKeCIHuQ/s320/Photo231.jpg" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" align="right">התלמידים למדו שיעור בסיסי באמנות הצילום. היה שיעור מרתק, בו הציג הצלם תמונות משלו והתלמידים למדו דרכן על עקרונות הצילום והטכניקות השונות. לא היה לנו מקרן ומסך הקרנה (טעות שלי שכחתי להשאיל ממטח) ואז הפעלנו את היצירתיות והשתמשנו בכסא. דווקא לא הפריע לתלמידים. הצלם נענה בחיוב לבקשת התלמידים ויבוא לעוד הרצאה לפני שיצטרף למפגש המשותף עם תלמידי גני תקווה. עד לפני ההסבר שקבלנו מעמאר לא ידעתי מה זה צילום ולמה זה מושך הרבה אנשים. מהרצאה אחת הבנתי עד כמה עולם הצילום יפה ומרתק. כל תמונה היה לה סיפור משלה. כל תמונה היה בה שימוש בטכניקת צילום אחת או יותר שנותנות אפקט שונה והשפעה שונה על הצופה בהם. מצרפת תמונות שצילמתי(כמובן שבתמונות האלו עדיין לא הפנמתי את דרכי הצילום שלמדתי היום). </div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-2787213021007933178?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>inssafhttp://www.blogger.com/profile/11927397430961228613noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-6198071269749268082010-11-27T11:11:00.000-08:002010-11-27T11:30:18.477-08:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TPFbFepuJPI/AAAAAAAABfs/jsgiDrTMCzo/s1600/pvv1.jpg"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5544312765955319026" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 214px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TPFbFepuJPI/AAAAAAAABfs/jsgiDrTMCzo/s320/pvv1.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;">לא כתבתי כאן למעלה מחודשיים.. היו אלה חודשיים מאוד קדחתניים מבחינת צוות אזרחות במטח..</span></div><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;">השקנו ב- 27 באוקטובר את התכנית "חיים משותפים". בעקבות תהליך מיון ממושך, 100 מורים הצטרפו לשלוש קבוצות (ת"א, חדרה ויגור). בקורסים שלושה רבדים: ידע, פדגוגיה ודיאלוג.</span></div><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">המשכנו לעבוד על הסידרה "סוויטש" ולפתח חומרי למידה לתלמידים ולמורים. גם זכינו <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1193734.html">לפרסום מפרגן </a>בעיתון הארץ (וגם <a href="http://www.haaretz.com/print-edition/news/israeli-arabs-jews-trade-places-in-new-school-civics-initiative-1.320516">באנגלית</a>)..</span></div><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">אחד הנושאים שעלו בשיחות עם המורים בראיונות הוא ההתבטאויות הגזעניות של התלמידים היהודים. כאשר ניסינו לנתח ממה ההחמרה הזו נובעת, אחת התשובות היתה "זה בגלל הפחד".</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:Arial;">חשבתי על זה שוב השבוע בעקבות צפייה בהצגה "נפגעי חרדה". </span><span style="font-family:Arial;">הצגה שנונה ומצחיקה עד מאוד למרות שהיא סאטירה נוקבת ביותר.</span></span></div><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">הישראלים היהודים מפחדים כל הזמן. מהאיום האיראני, מהטרור הפלסטיני, מהחמאס, מהאנטישמיות, מהחרם נגד ישראל ומכל מבקרי ישראל באשר הם ..הישראלים הערבים גם מפחדים: מהגזענות, מהצעות החוק הממשלתיות האנטי ערביות, מאיום הערברתם לריבונות פלסטינית..</span></div><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:Arial;">הפחד משתק.. בתכנית "חיים משותפים" אנחנו מנסים את הדיאלוג.</span> </span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-619807126974926808?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-33990578296108040502010-08-28T04:47:00.000-07:002010-08-28T05:04:50.261-07:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/THj5vMmq9tI/AAAAAAAABew/D6-XK4W0PQ0/s1600/faed.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5510428733320394450" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 243px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/THj5vMmq9tI/AAAAAAAABew/D6-XK4W0PQ0/s320/faed.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/THj5uhgWAMI/AAAAAAAABeo/1thwKmlbNdk/s1600/faedityayjamalsmall.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5510428721751130306" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 251px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/THj5uhgWAMI/AAAAAAAABeo/1thwKmlbNdk/s320/faedityayjamalsmall.jpg" border="0" /></a><br /><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/THj5uU6Ke7I/AAAAAAAABeg/3kEZSsqzqKU/s1600/shahir1.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5510428718369766322" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 213px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/THj5uU6Ke7I/AAAAAAAABeg/3kEZSsqzqKU/s320/shahir1.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/THj5t_e2H7I/AAAAAAAABeY/JmhZy25qfpQ/s1600/lizmaorzev2.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5510428712618041266" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 229px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/THj5t_e2H7I/AAAAAAAABeY/JmhZy25qfpQ/s320/lizmaorzev2.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">יום שישי חם במיוחד בתל אביב. המיקום: בורגרס בר ברח' בן יהודה פינת נורדאו. איזו התרגשות! אני הולכת לבקר ביום הצילומים הראשון של הסדרה "SWITCH" של תכנית "חיים משותפים" של מטח במימון מחלקת המדינה האמריקאית. </span></div><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><br /><div dir="rtl" align="right">אני אומרת שלום לנפשות הפועלות ליאת המפיקה, איתי הבמאי, חיים התסריטאי ואני חשה שהם מרוכזים מאוד ומלאים בתחושה שהסידרה הזאת נועדה לקרב לבבות בין יהודים לערבים ושמבחינתם הם עושים את זה באופן המקצועי ביותר שרק ניתן. </div><br /><div dir="rtl" align="right">ליאת מכניסה אותי לסט ואני מתחילה להבין את מה שקורה. אני אומרת שלום לשחקנים והם גם נותנים לי הרגשה נהדרת. הם מאוד מקווים שהעבודה שלהם תשנה במשהו את הדעות הקדומות ההדדיות בקרב בני בני נוער משתי הקבוצות. </div><div dir="rtl" align="right"><br />ברור לי שכולם בסט יודעים את העבודה. לכל סצינה, חזרה עם טקסט, חזרה מצולמת ושניים עד שלושה טייקים. איתי הבמאי מסביר לשחקנים את מה שצריך לעשות בהתלהבות מדבקת. צוות השחקנים מיומן ואני נפעמת מהאמינות שלהם: הדמויות של התסריט פשוט קמות לתחיה מול העיניים שלי! שהיר כבהא שמגלם את ג'מאל וגילם את התפקיד הראשי בסרט "עג'מי" מציין באוזניי שהוא מאוד נהנה מהחופש שנותנן לו הבמאי. מיטל וגל מגלמים ליזי ומאור משכנעים מאוד. גם פהד וזאביק ממש מעולים. הדמות של פהד שהיא על הנייר דמות מקטרת ולא סימפטית הופכת להיות מצחיקה ושובת לב על הסט.<br />מדהים לראות איך רעיון שנולד במוחי הקודח לפני שנה וחצי קרם עור וגידים בדמותם של שחקנים, במאי, צלמים, מאפרת, ואנשי הפקה מגוונים נוספים.</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right">WOW! פשוט מרגש!</span> </div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">מרים דרמוני</span></div><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-3399057829610804050?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-70192451069727331602010-07-08T02:41:00.000-07:002010-07-08T02:46:17.662-07:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TDWduWe8qnI/AAAAAAAABeQ/WgSOEZyCtdI/s1600/KISS.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5491468740283116146" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 214px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TDWduWe8qnI/AAAAAAAABeQ/WgSOEZyCtdI/s320/KISS.jpg" border="0" /></a><br /><div><strong><span style="font-family:arial;font-size:130%;">מאור, ג'מאל וליזי הם הדמויות הראשיות של "SWITCH", סידרה עלילתית שתוצג ב"חיים משותפים", אתר אינטרנט חינוכי חדש שלנו שנועד לקרב בין יהודים לערבים. </span></strong></div><strong><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><br /><div><br />בישיבת הצוות התלבטנו מול התסריט: האם מאור וליזי יכולים להתנשק מול המצלמה ושלא נקומם עלינו את כל עולם ואשתו? הדעות היו חלוקות. המשך יבוא.</div><div></div><div></div><div>תודה <a href="http://www.flickr.com/photos/kevinsteele/36713395/">לKEVIN STEELE</a></div></span></strong><br /><p><strong><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><a href="mailto:%20myriamd@cet.ac.il">מרים דרמוני</a></span></strong></p><p><strong><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></p></span></strong><br /><br /><br /><br /><strong><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span></strong><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-7019245106972733160?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-25851819911696052582010-07-08T01:45:00.000-07:002010-07-08T02:06:38.176-07:00<span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">בתקופה האחרונה התחלתי להקליד את שמי בגוגל. יש אולי אנשים שרגילים לכך אבל אצלי זה התחיל מתוך אילוץ. פשוט מישהו סיפר לי </span><a href="http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&amp;forum=gil&amp;om=18539&amp;omm=10&amp;viewmode="><span style="font-size:130%;">שמשמיצים</span></a><span style="font-size:130%;"> אותי ושכדאי שאהיה מודעת לכך. הדוגמא המקושרת מעניינת במיוחד בעיניי כי אני נמנית בין מייסדי </span><a href="http://www.hotline.org.il"><span style="font-size:130%;">מוקד סיוע לעובדים זרים </span></a><span style="font-size:130%;">ולא של </span><a href="http://www.kavlaoved.org.il/"><span style="font-size:130%;">קו לעובד</span></a><span style="font-size:130%;">. אבל כך או כך, אני גאה מאוד בפעילותי ההתנדבותית. </span></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:arial;">אני אוהבת את ישראל, בחרתי לחיות בה לפני 26 שנים, אני מגדלת כאן ארבעה ילדים ומשקיעה מאמצים רבים כדי שהחברה הזאת תהיה יותר טובה. והנה, דרך הפוסט הקצר הזה התחדדה מאוד התובנה הפשוטה: "טוב" הוא יחסי. </span><span style="font-family:arial;">מה שנראה לי ראוי מאוד - לייסד ארגון זכויות אדם, לכתוב מאמר עמדה למען זכותן של ילדי מהגרי העבודה לחיות בישראל - נתפס כפעילות חתרנית חשודה. מספיק חשוד כדי שירצה בלוגר לשלוח את המידע המפליל הזה לשר החינוך.</span></span><br /><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span><br /><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">בכך עוסקת </span><a href="http://humanrights.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=f71cb018-fce8-407d-b41a-308b9ab333a2&amp;lang=HEB"><span style="font-size:130%;">הרצאתה המרתקת </span></a><span style="font-size:130%;">של פרופ' נטע זיו בכנס השקה של אתר "</span><a href="http://www.blogger.com/humanrights.cet.ac.il"><span style="font-size:130%;">מגינים על זכויות האדם</span></a><span style="font-size:130%;">"</span></span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">תהנו!</span><br /><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span><br /><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"><a href="mailto:%20myriamd@cet.ac.il">מרים דרמוני</a></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-2585181991169605258?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-73632655269088149192010-06-28T00:51:00.000-07:002010-06-28T07:48:36.361-07:00<strong><span style="font-size:130%;">המשפט העברי והמשפט הישראלי</span></strong> <a href="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TCiz_vN4d9I/AAAAAAAAAfI/_u1adAD9RTA/s1600/Photo154.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5487834053538772946" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TCiz_vN4d9I/AAAAAAAAAfI/_u1adAD9RTA/s320/Photo154.jpg" border="0" /></a><br /><span style="font-size:130%;">יום עיון למורי מקצוע האזרחות בתיכונים, התקיים בבית המשפט העליון בתאריך 24.6.10<br /><strong>המנחה אורנה יאיר, מנהלת מוזיאון בית המשפט העליון</strong><br />פתחה את המפגש בהסבר מעניין על הקשר בין פסיקות בית המשפט לבין החינוך. למרות הפרדת הרשויות בישראל יש שיתוף פעולה קיים ביניהם, פסיקות בית המשפט העבירו מסר ברור בהקשר הנורמות הנוגעות בכבוד האדם וחירותו המציאות משתנה לפני הפסיקה ואחריה, לדוגמה פסק דין בראון בשנת 1954 פס"ד משמעותי שהתוצאה שלו הייתה חינוכית לגמרי ושינתה את פני המציאות בארצות הברית</span>.<br /><span style="font-size:130%;"><strong>השופטת דנה כהן – שופטת בבית משפט עליון</strong><br />דברה גם היא על זיקתו של בית המשפט לחינוך : בית המשפט עסק וממשיך לעסוק בשאלות משפטיות שנוגעות לחינוך המרחיבות את האוטונומיה האישית של האזרח בחברה הישראלית , לדוגמה פרשת עמנואל: עד עכשיו ממשיך בית המשפט לעסוק בפרשה ונכנס לנושאים כמו אפליה, גזענות וגם כן אלימות. בפס"דים שלו מגן בית המשפט על הזכויות של האדם ועל הערכים של האדם.</span><br /><br /><br /><strong><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5487834770711307810" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 454px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TCi0pe5I5iI/AAAAAAAAAfQ/q02iOX-unms/s320/Photo153.jpg" border="0" /></strong><br /><div><span style="font-size:130%;"><strong>מפמ"ר האזרחות אדר כהן<br /></strong>המפמ"ר הסביר על הסיור במוזיאון בית המשפט העליון והמליץ ליישם את הסיור בבתי הספר שדרכו מתנסה התלמיד בדיוני דילמה קשים ומציאותיים שהשופטים היו צריכים להכריע תוך התייחסות למשפט העברי והמשפט הישראלי. המפמ"ר הדגיש גם כן את הצד החווייתי בלמידה על ידי שימוש באתרים אמיתיים כמו הכנסת ובית המשפט העליון דבר שעוזר ביישום החומר הנלמד בבתי הספר</span>. <a href="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TCha_i29m3I/AAAAAAAAAfA/OJtizrZfnTA/s1600/Photo151.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5487736193686543218" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TCha_i29m3I/AAAAAAAAAfA/OJtizrZfnTA/s320/Photo151.jpg" border="0" /></a><br /><span style="font-size:130%;">הרצאה של </span><a href="http://www.idi.org.il/About/Pages/Benny_Porat.aspx"><span style="font-size:130%;">ד"ר בני פורת</span></a><span style="font-size:130%;"> - המכון הישראלי לדמוקרטיה<br />ד"ר פורת אומר שהמשפט העברי מלווה אותנו במהלך שישים השנה האחרונים כאתגר. בבתי המשפט הישראלים המשפט העברי מייצג את הניסיון המודרני להשתלב. הלכת בין אדם לחברו ובין אדם למקום זה נושא שעסקו בו בתחום המשפט העברי.<br />היחס למשפט העברי מתחלק לשני מצבים: מצוי ורצוי</span><br /><span style="font-size:130%;"><strong>המצוי:<br /></strong>החל משנות ה-60 ועד שנות ה-70 היה ניסיון להשתלבויות של המשפט העברי אם במישור החקיקה ואם במישור הפסיקה.<br />קיימים גם תחומים שבית המשפט בוחר לא לעסוק בהם ומעדיף להעביר אותם לבתי דין רבניים, למשל נישואים וגירושים ותחומים שעוסקים בפוליטיקה.<br />שלוש קליפות להשתלבות המשפט העברי במשפט הישראלי<br />קליפה חיצונית - השימוש במונחים ומטבעות לשון מהמשפט העברי כמו </span><a href="http://www.tourism-law.co.il/shomer.htm"><span style="font-size:130%;">חוק השומרים</span></a><span style="font-size:130%;"> 1967<br />קליטת הרוח של המשפט העברי - קליטה של רעיון כללי , למשל, חוק איסור לשון הרע- לא רק המונח נקלט אלא גם הרוח שמנסה לשמר את כבודו של האדם ושמו הטובקליפת הנורמות המשפטיות- אימוץ של הסדרים משפטיים יותר ספציפיים .לדוגמה: חוק עשיית עושר שלא במשפט נקלט למשפט הישראלי ממקור הלכתי – זה נהנה וזה לא חסר - פטור". שבו בית המשפט זכאי לפטור את הזוכה מחובות ההשבה אם ראה שהזכייה לא כרוכה בחסרון הזכייה. עוד דוגמה חוק שנוגע לזכותו של אדם – </span><a href="http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA65-66/Assia65-66.02.asp"><span style="font-size:130%;">חוק לא תעמוד על דם רעך </span></a><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;"><strong>פסיקות ישראליות ששילבו את המשפט העברי<br /></strong>קטלן נגד שירות בתי הסוהר<br />ניגוד בין כבוד הבריות לבין איסור על ביצוע חוקן לאסיר כניגוד לרצונו - השופט חיים כהן<br />בית המשפט הסתמך על ההלכה שלא עושים חיפוש על גופו של אדם ללא רצונו ופסק לטובת התובעים<br />אפנג'ר נגד מדינת ישראל- ערעור פלילי ( ע"פ) 89/78<br />לגבי הזכות של אדם שלישי להגן על נרדף מידי רודף למרות שאין פה הגנה עצמית ( השופט מנחם אלון)<br />כהן נגד מדינת ישראל ע"פ 91/80<br />"והיו לבשר אחד" נגד החלת עבירת אינוס על קיום יחסים בכפייה בין בעל לבין אשתו (השופט בכור)<br />לפי המשפט האנגלי, שהיה בישראל דאז, לא ניתן להאשים אדם שאנס את אשתו בגלל הכלל "והיו לבשר אחד" הפרשנות העברית לביטוי זה "והיו לבשר אחד" והפסיקה ההלכתית, לא מותירים לבעל לקיים יחסים בכפייה. בית המשפט קבע החלת עבירת האונס במקרה זה על הנאשם.<br /></span><span style="font-size:130%;"><strong>חוק יסודות המשפט 1980<br /></strong>חוק זה ניתק את הקשר בין המשפט הישראלי והמשפט האנגלי בתחומים של לאקונה (חסר משפטי).<br />ציטוט מהחוק:"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה הפסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר, והשלום של מורשת ישראל".<br />אחרי שנים, ב 1984, יושבים שופטים מהם אהרון ברק ונתקלים בשאלה משפטית שדורשת הכרעה ולא מוצאים תשובה דרך ההיקש. השופט ברק טען שהפרשנות של "</span><a href="http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=117981"><span style="font-size:130%;">לא מצא לה תשובה</span></a><span style="font-size:130%;">" היא שאין כל התייחסות בחקיקה פסיקה והיקש ואילו השופט אלון טען שהפרשנות היא שאין תשובה מספקת בחקיקה, פסיקה או היקש .לכן לא היה יישום לחוק כי לכל שאלה אפשר למצוא תשובה כלשהי לפחות בדרך של היקש. </span></div><div dir="rtl" align="right"><br /><span style="font-size:130%;"><strong>מדינה יהודית ודמוקרטית<br /></strong>חוק כבוד האדם וחירותו – מטרתו של החוק להגן על ערכים של כבוד האדם ולעגן את ערכיה של מדינת ישראל בחוק כמדינה יהודית ודמוקרטית<br />בהמשך לניגוד בין ברק ואלון, ברק חשב שמדינת ישראל יהודית שהיא דמוקרטית "רדוקציה" . אלון טען שמדינת ישראל יהודית לחוד ודמוקרטית לחוד " סינתזה".</span></div><div dir="rtl" align="right"></div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5487835282448114642" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TCi1HRQs49I/AAAAAAAAAfY/4x1WotoSG3s/s320/Photo157.jpg" border="0" /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;"><strong>מצב רצוי:</strong><br />בהנחה שהמשפט העברי הוא חשוב כמקור משפטי למשפט הישראלי, כיצד יש לעשות זאת בדרך הראויה<br />שלוש גישות לשילוב<br />גישת ההטמעה – השופט אלון אמר שהמשפט העברי כמקור שאיבת נורמות במוסדות משפטיים גישת ההפרדה – השופט אנגלרד אמר שהמשפט העברי אינו מתאים לקליטה במשפט הישראלי כי הפער בין המשפט העברי הדתי והמשפט הישראלי החילוני אינו ניתן לגישור. התוצאה של שילוב בין שני הסוגים יוצרת נזקים לשני הצדדים .מקומו הראוי של המשפט העברי הוא במחקר אקדמי תיאורטי ובלתי יישומי,ויישומו בבתי דין פרטיים שאינם חלק מהממסד הממלכתי.<br />מודל ההשראה - הגישה התרבותית ההשוואתית. המשפט העברי כמשפט משווה משחרר המשפט העברי משפט שונה אך מעניין בעיני השופט אנגלרד. חשיבותו של המשפט העברי דווקא בשונותו, וחשיבותו גם כן בהשוואה אליו, גם אם לבסוף יידחה. גישת ההשראה מהווה בסיס משפטי ליצירת דיאלוג עם המשפט העברי. המשפט העברי כמקור משפטי בישראל וכנכס תרבות יהודי<br /><strong>הרצאה של השופט אליקים רובינשטיין</strong> - <strong>תקציר</strong><br />הצד המהותי הבסיסי הוא שיש מורשת אדירה אין הרבה עמים שיש להם מורשת כזו. מעבר לתנ"ך למשנה לתלמוד וכל הספרות ( השולחן ערוך, רמב"ם ) תוכן משפטי ותרבותי הוא תמונת חיים של החיים היהודים. הרב הרצוג רצה להתאים את המשפט העברי למשפט הישראלי אך לא צלח<br />אידיאולוגיה: האם זה גם דתי ומי שלא דתי לא ירצה לאכוף עליו<br />למרות שהרצוג לא צלח הוא הראה שיש דרכים לחשוב על זה<br />עד 1980 המשפט בישראל היה קשור במשפט האנגלי. אם שופט רוצה – משתמש במשפט העברי – אופציונאלי. הקמת המדינה כמדינה יהודית ויותר מאוחר הוסיפו לה דמוקרטית. חוק יסודות המשפט 1980 ( לפי מורשת ישראל) מטרתו לבטל את הזיקה למשפט האנגלי. בחוק חופש העיסוק מופיע הביטוי - ערכיה של מדינת ישראל. להרחבת ידע בנושא ממליץ השופט רובינשטיין להיכנס </span><a href="http://www.justice.gov.il/MOJHeb/MishpatIvri/Psika/Israel.htm"><span style="font-size:130%;">לאתר משרד המשפטים</span></a><span style="font-size:130%;"> והחומר על המשפט העברי נגיש לכולם. הוא ממליץ במיוחד על המדור : לפי פרשת השבוע שבו אנשים שונים כותבים על הנושא.<br />הספרים - ספר – פרשנות תכליתית במשפט – אהרון ברק וכרך 30 " תחומין" משפט עברי מיושם בעידנים אלה </span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-7363265526908814919?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>inssafhttp://www.blogger.com/profile/11927397430961228613noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-38467758156392916482010-06-02T08:28:00.000-07:002010-07-05T09:23:11.722-07:00<strong><span style="font-size:130%;">האזרחית המשתתפת<br /></span></strong><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TAZ6t3yNJ_I/AAAAAAAAAdw/FX-fBqIGINk/s1600/1.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5478200925230016498" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 231px; CURSOR: hand; HEIGHT: 200px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TAZ6t3yNJ_I/AAAAAAAAAdw/FX-fBqIGINk/s320/1.jpg" border="0" /></a><br /><strong><span style="font-size:130%;"> האזרח האחראי</span></strong><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5490457882550779922" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 192px; CURSOR: hand; HEIGHT: 256px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TDIGWr-uwBI/AAAAAAAAAfo/p5I7QI1Tkts/s320/attachment.png" border="0" /> <div><span style="font-size:130%;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TAZ60atLZGI/AAAAAAAAAd4/pLOWdd5_Gwc/s1600/3.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5478201037683385442" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 188px; CURSOR: hand; HEIGHT: 202px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TAZ60atLZGI/AAAAAAAAAd4/pLOWdd5_Gwc/s320/3.jpg" border="0" /></a></span></div><br /><div></div><br /><div></div><div><span style="font-size:130%;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TAZ60atLZGI/AAAAAAAAAd4/pLOWdd5_Gwc/s1600/3.jpg"></a></span> </div><br /><div></div><br /><div></div><br /><div><span style="font-size:130%;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/TAZ60atLZGI/AAAAAAAAAd4/pLOWdd5_Gwc/s1600/3.jpg"></a></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><strong>האזרחית רודפת הצדק </strong></span></div><div><span style="font-size:130%;">אחת </span><span style="font-size:130%;">הסדנאות שהשתתפתי בה כמנחה, זו שהתקיימו ביום שלישי ה 1.6 במסגרת מפגש סיכום של השתלמות: גיאוגרפיה אזרחות ומולדת לבתי ספר יסודיים, הייתה סדנא למורים ערביים. הם הכירו אותי וירטואלית במפגש סינכרוני על נושא זהותם של אזרחים ערבים וגם </span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">כשהגבתי על העבודות שלהם בהיי לירן. </span><span style="font-size:130%;">המורים הערבים, 14 במספרם, היו מגוונים כמו צבעי הקשת: מורות ומורים, דרוזים ומוסלמים,דתיים וחילוניים, צעירים ומבוגרים. אחרי שהתיישבנו בקשו המורים לקצר את הסדנא כדי לתפוס את הרכבת או כי הילדים בבית מחכים להם וכל מיני סיבות. הרגשתי שהם לא מצפים לערך מוסף מהסדנא וכי הספיק להם ההרצאה שצפו בה צפייה בתוצאות ניתוח השאלונים על מידת התרשמותם מההשתלמות,מהלמידה מרחוק ומהתכנים.<br />התחלתי בזה שחילקתי להם את שלושת הטיפוסים שהתבססו על מאמר העוסק בשאלת האזרחות הטובה , האזרח האחראי, האזרח המשתתף והאזרח רודף הצדק. (למי שירצה ללמוד יותר על הטיפוסים יוכל</span><a href="http://engagestudiothinking.files.wordpress.com/2010/03/threekindsofcitizenship_excerpt.pdf"><span style="font-size:130%;"> להיכנס כאן</span></a><span style="font-size:130%;">).</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">הנושא הפך את האווירה לתוססת, המורים התחילו לדון בהתלהבות סביב איזה טיפוס צריך לחנך לפיו או לשאוף אליו, היו תשובות שונות אך מכולם נשמעה השאיפה לחנך לפי עקרונות הצדק והעדיפו את הטיפוס השני הפרקטי כפתרון ביניים והשאיפה היא לטיפוס השלישי. לאחר מכן המשכנו עם המשחק המחשבתי</span><a href="http://commonground.cet.ac.il/ShowItem.aspx?itemId=1041&amp;itemState=VIEW&amp;language=HEB&amp;itemType=3"><span style="font-size:130%;"> מסך הבערות </span></a><span style="font-size:130%;">של רולז והיה ניכר הקושי של רוב המשתלמים להתנתק מזהותם ולדמיין מצב התחלתי ללא זהות מוגדרת. ומה שמעניין שקבוצה אחת שבחרה כללים בתחום השוויון קראה לעצמה מדינת השמרנים והיו לה חוקים של מדינה גזענית. לדוגמה בחרו בשניים מהחוקים שהיו בדפים שחילקתי:1. כל אזרח במדינה יכול לגור בכל כפר שהוא ירצה ואנשי הכפר לא ימנעו זאת ממנו, אך חברי הקבוצה הוסיפו שתי מילים בסוף( עם הסתייגות) 2. לבעלי מוגבלות צריך להקים מוסדות חינוך נפרדים. ששאלתי מה התוספת הזו אמרו שאם יהיה אזרח שהוא פושע למשל אז זר שלא יודעים עליו כלום אז לא נרשה לו. וישר בקשתי מאחד מהם לקחת זהות של פושע ואמרתי לו מה דעתך עכשיו בחוק, כשאתה זה הפושע ? הוא התחיל להתרכך בעמדותיו.הדיון שליווה את הפעילות נעצר כשעבר זמן הסדנא ואחד המשתלמים נזכר שיש לו רכבת לתפוס.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אינסאף</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-3846775815639291648?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>inssafhttp://www.blogger.com/profile/11927397430961228613noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-59378735180368655882010-06-01T03:38:00.001-07:002010-06-01T03:59:41.436-07:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TATmZSRO39I/AAAAAAAABdw/eP1YBWVu_48/s1600/DSC_0565.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5477756368864600018" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 213px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TATmZSRO39I/AAAAAAAABdw/eP1YBWVu_48/s320/DSC_0565.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TATmZPGcu6I/AAAAAAAABdo/oZD_p-p1EWk/s1600/Poster1.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5477756368014064546" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 213px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TATmZPGcu6I/AAAAAAAABdo/oZD_p-p1EWk/s320/Poster1.jpg" border="0" /></a><br /><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TATmY-fA7hI/AAAAAAAABdg/G8Cj28tRE-k/s1600/shirt3.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5477756363553697298" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand; HEIGHT: 301px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TATmY-fA7hI/AAAAAAAABdg/G8Cj28tRE-k/s320/shirt3.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TATjT0Vvx_I/AAAAAAAABdY/HKo9tUylkAg/s1600/finstein.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5477752976396240882" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 213px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/TATjT0Vvx_I/AAAAAAAABdY/HKo9tUylkAg/s320/finstein.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">מה הכי עניין אתכם בלמידה באתר "מגינים על זכויות האדם"? כך פתחתי את הסדנא שלי בחט"ב פינשטיין בפתח תקווה.</span></div><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">חט"ב פינשטיין הוא אחד מ- 38 בתי הספר שלומדים על זכויות האדם במסגרת תכנית העמקה בכיתה ט'. צוות המורותלאזרחות בחר לעסוק בנושא שוויון. ובמהלך החודשיים האחרונים כל תלמידי ט' למדו בצורה חווייתית על שוויון ופגיעה שוויון. הם למדו על התמודדויות של אנשים עם מוגבלויות, על אפליה על רקע גזעי או לאומי, על יחס מועדף לגברים במקום העבודה ועוד.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">יום השיא נפתח בהרצאה של עו"ד דורי ספיבק על מקרים שהוא טיפל בהם בשנים האחרונות בתחום השוויון כמו למשל מקרים של אנשים שנפלו קורבן ל"סלקציה" במועדונים או סיפור של שתי סטדנטיות שפוטרו מעבודתן כמלצריות רק בגלל שגילו שהן ערביות. עו"ד ספיבק שילב סרטים קצרים בדבריו והתייחס לחשיבות המחאה של אזרחים שהיא לא פחות חשוב לדעתו מאשר הפעילות המשפטית לקידום זכויות האדם. הוא גם התייחס לזירה היאנטרנט כזירה חשובה מאוד לפעילות למעם ההגנה על זכויות האדם.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:Arial;">בהמשך הועבר סדנאות שונות בנושא שוויון בין המינים, ילדים עבדים בעולם וזכויות של מהגרי עבודה. </span><span style="font-family:Arial;">התרשמתי במיוחד מן התוצרים של התלמידים שהוצגו בחללי בית הספר. בפרט תפסו עיניי חולצות מרהיבות, כרזות יפפיות וגם מיצג אומנותי ייחודי של ילדה ממוצא אתיופי.</span></span></div><span style="font-family:Arial;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">על שאלתי הפותחת השיבו ללא היסוס: שיר הסלקציה! הם אהבו את הטיפול ההומוריסטי בנושא הקשה.</span></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">שתי בנות אפילו יצרו סרטו פרודיה!</span></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">ולסיכום היה יום מוצלח ותחושה נהדרת של לימידה משמעותית ומעמיקה! תודה למורה גאולה שהרימה את האופרציה ולכל המנחות!</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:Arial;">מרים דרמוני, ראש צוות אזרחות במטח</span> </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;"><br /><br /><br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div><br /><br /><br /></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div><br /><br /><br /></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div><br /><br /><br /></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div><br /><br /><br /></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-5937873518036865588?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-1874710808701849772010-05-20T07:15:00.000-07:002010-05-23T21:32:53.283-07:00<div align="right"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VhIwWJ5SI/AAAAAAAAAdg/yf8yH2xOkDY/s1600/Photo108.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473387725183378722" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VhIwWJ5SI/AAAAAAAAAdg/yf8yH2xOkDY/s320/Photo108.jpg" border="0" /></a> שבע חטיבות ביניים במגזר הערבי, חמש מהן כבר השתתפו, ועוד שתי חטיבות ישתתפו בימי שיא במסגרת מקצוע האזרחות ותכנית ההעמקה <a href="http://humanrights.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=bff33204-9273-49ff-9cb0-1c02b8453203&amp;lang=HEB">מגינים על זכויות האדם</a> שפיתחה המחלקה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה במט"ח.יום השיא כולל הרצאות וסדנאות סביב זכויות האדם בהשתתפות מרצים ומנחי סדנאות מארגונים שונים כמו האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי, הקליניקות המשפטיות לזכויות האדם באוניברסיטת תל אביב וסטודנטים למשפטים שנרתמו לעזרת המנחים. </div><div align="center"><br /><br /></div><div align="right">המסע התחיל בבית הספר אלראזי באום אלפחם, בתאריך 12.5.10. התלמידים צפו בהרצאה על הזכות לשוויון ומהו העוגן המשפטי חוקתי של הזכות לשוויון במדינת ישראל. לאחר ההרצאה התלמידים השתלבו בסדנאות סביב הזכות לשוויון שזה המדור שבחרו להתעמק מבין המדורים המופיעים באתר <a href="http://humanrights.cet.ac.il/">מגינים</a>.</div><div align="center"></div><div align="center"><br /></div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473361384452419442" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 515px; CURSOR: hand; HEIGHT: 307px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VJLhegb3I/AAAAAAAAAcI/6iIbhrfvOVI/s400/DSC00264.JPG" border="0" /> <p align="center"><span style="font-size:78%;">תלמידי חטב אלראזי אום אלפחם<br /></span><br /></p><div align="center"><br /><br />ב13.5.10 התקיים יום שיא בכפר קאסם, ועליו כתבתי פוסט נפרד, וגם בית הספר פרסם כתבות <a href="http://www.kufur-kassem.com/cms/content/view/55155/110/">באתרים מקומיים</a> על הפעילות והפידבקים החיוביים שקבלו מהתלמידים, המורים והוריהם.<br /><br /><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473366380937808786" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 445px; CURSOR: hand; HEIGHT: 314px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VNuW1dC5I/AAAAAAAAAcQ/mshmjw6Hy04/s400/Photo051.jpg" border="0" /> </div><p align="right"><span style="font-size:78%;">תלמידי כיתות ט מחטב אבן סינא כפר קאסם<br /></span><br /><br /><br />בתאריך 18.5.10 נסענו לכפר סאלם במעלה עירון ושם תלמידי כיתות ט קיבלו הרצאה ממר יאסר עוואד מארגון סיכוי על הנושא של אי שוויון בתעסוקה בין ערבים ליהודים בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמלצות לתלמידים ולמורים על הכנת התלמידים לעולם האקדמיה והעבודה בעוד כמה שנים.<br /><br />הממצאים היו על אחוז מסיימי בגרות, אחוז עובדים ערבים במקומות עבודה ציבוריים, אחוז אקדמאים, אחוזי אבטלה אצל נשים וגברים ערבים,אחוזי נשירה מבתי ספר,הצלחה בבגרות וקבלה לאוניברסיטאות. אחת הדוגמאות הייתה על מצב ראשוני של כיתת תלמידים יהודים וכיתת תלמידים ערבים ילידי 1985, שהתחילו את לימודיהם בכיתה א בשנת 1991 30 תלמידים בכל כיתה.יתקבלו לאוניברסיטה 11 תלמידים יהודים מול 6 תלמידים ערבים . 9 מהתלמידים היהודים עם בגרות איכותית מול 3 תלמידים ערבים עם בגרות איכותית.אחרי ההרצאה הוסבר והודגם לתלמידים השימוש באתר מגינים.<br /><br /><span style="font-size:78%;"></span>בתאריך 19.5.10 נסענו לטירה שם קיבלו התלמידים הרצאה מסטודנטית עובדת בארגון מע"ן ונושא ההרצאה היה זכויות בני נוער בעבודה וחוקי המגן.לאחר <a href="http://www.rozana.co.il/online/article.asp?article=15749">ההרצאה השתלבו בסדנאות </a>סביב אותו נושא.<br /><br /><br /><br /></p><div align="center"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473370860011293314" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 500px; CURSOR: hand; HEIGHT: 316px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VRzEryioI/AAAAAAAAAcY/Gm_773dwBV4/s400/Photo063.jpg" border="0" /><span style="font-size:78%;">אור מהקליניקות מעביר סדנא בטירה<br /><br /><br /></span></div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473372110154845026" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 485px; CURSOR: hand; HEIGHT: 267px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VS711PS2I/AAAAAAAAAco/iWOGHKGFKFE/s400/Photo062.jpg" border="0" /> <span style="font-size:78%;">ויויאן מהאגודה לזכויות האזרח מעבירה סדנא בטירה<br /><br /></span><br /><br /><div align="center"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473371604743295986" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 434px; CURSOR: hand; HEIGHT: 401px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VSebBvE_I/AAAAAAAAAcg/XsquUVwWL9Q/s400/Photo060.jpg" border="0" /> <span style="font-size:78%;">שארלי מאמנסטי מעביר סדנא בטירה ומקבל עזרה מיסמין עו"ד צעירה מתנדבת</span><br /></div>בתאריך 20.5.10 הגענו <a href="http://jaljulia.net/viewitem.php?subaction=showfull&amp;id=1274561807&amp;archive=&amp;start_from=&amp;ucat=62&amp;">למתנס בג'לג'וליה</a> שם התלמידים הקשיבו להרצאה מהישאם שבאיטה עו"ד מהקליניקות המשפטיות לזכויות אדם באונ תל אביב סביב השוויון וחוקים המגינים על זכות השוויון.<br />הסדנאות היו בהתאם.<br /><br /><p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473375130384329602" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 486px; CURSOR: hand; HEIGHT: 371px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VVrpED64I/AAAAAAAAAc4/m9gO7mM7aqQ/s400/Photo085.jpg" border="0" /></p><p align="center"><span style="font-size:78%;">תלמידי חטב ג'לג'וליה עובדים בסדנא שהעבירה ויויאן מהאגודה</span></p><br /><p><br /></p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473376265210748114" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 501px; CURSOR: hand; HEIGHT: 317px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VWtsnw3NI/AAAAAAAAAdI/p7VVfYBjm2U/s400/Photo095.jpg" border="0" /> <span style="font-size:78%;">אור עם תלמידי ג'לג'וליה בסדנא</span><br /><br /><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473374696477047794" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 465px; CURSOR: hand; HEIGHT: 295px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_VVSYogO_I/AAAAAAAAAcw/GGiY-9-Jgi4/s400/Photo105.jpg" border="0" /> <span style="font-size:78%;">תלמידות מחטב ג'לג'וליה בפעילות עם אילין סטודנטית למשפטים ומתנדבת</span><br /><br /><p align="center"><br /></p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5473386414691727234" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 463px; CURSOR: hand; HEIGHT: 259px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S_Vf8eYmN4I/AAAAAAAAAdY/8T-hC2LD3pU/s400/Photo098.jpg" border="0" /><span style="font-size:78%;"> יוסף מאמנסטי מעביר סדנא בג'לג'וליה</span><br /><br />ב27.5.10 נצא ליום שיא בחטב אבן סינא בכפר קרע ונסיים בתאריך 2.6.10 בג'דיידה מכר.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-187471080870184977?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>inssafhttp://www.blogger.com/profile/11927397430961228613noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-72250496480464614702010-05-14T02:16:00.000-07:002010-07-31T00:47:46.455-07:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S-0XwSoVh6I/AAAAAAAAAb4/ghPKr7VcD1g/s1600/1_05.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5471055240727201698" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 267px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S-0XwSoVh6I/AAAAAAAAAb4/ghPKr7VcD1g/s400/1_05.jpg" border="0" /></a><br /><div><br /><div><div dir="rtl" align="right"><strong>יום שיא בנושא זכויות האדם בכפר קאסם 13.5</strong> </div><br /><div dir="rtl" align="right">האירוע היה במתנס שם הגיעו התלמידים עם מחנכי הכיתות התלווה אליהם מנחי קבוצות :שש בחורות מארגון נשים למען שינוי בכפר קאסם שהם עובדים עם האגודה לזכויות האזרח וגם רכזת הפעילות החברתית באגודה - לילך בר היו גם מנחים מהקליניקות המשפטיות לזכויות האדם באונ תל אביב , מארגון אמנסטי ויסמין עו"ד צעירה מתנדבת. נוכח שם ראש ועד הורים וצלמים מאתר הכפר.</div><br /><div dir="rtl" align="right">התלמידים נהנו מכל רגע וניכר שיתוף הפעולה והעזרה לסדר וארגון בין כל המורים והנוכחים.</div><br /><div dir="rtl" align="right">הרצאה של שרף חסן על נושא הזכות לשוויון על אפליה ,הבחנה והעדפה מתקנת בליווי דוגמאות מהמציאות וחידוד הנקודה של התפקיד הפעיל של האזרח במדינה דמוקרטית לשמירה על זכויות האדם. לאחר מכן התחילו הסדנאות שהיו מגוונות: סדנא על מסך הבערות, סדנא סביב הזכות לשוויון במרחב וסדנא בנושא אפליה בין גברים ונשים.</div><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5471054882839002866" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 267px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S-0XbdZI_vI/AAAAAAAAAbo/4i14XU3upP4/s400/1_01.jpg" border="0" /><br /><br /><div dir="rtl" align="right">היום היה מוצלח ומהנה מאד והתלמידים יצאו עם חיוך על הפנים . בשעה 12:45 כולם כבר הלכו הביתה. אני נוכחתי לדעת שתלמידים צעירים צמאים לכל אינפורמציה שתאיר את דרכם האזרחית במדינה. </div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5471055122708687106" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 267px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_peJh85b8sCk/S-0Xpa-h6QI/AAAAAAAAAbw/FtKe4g63y-w/s400/1_50.jpg" border="0" /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-7225049648046461470?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>inssafhttp://www.blogger.com/profile/11927397430961228613noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-27696814315002247642010-05-11T13:32:00.000-07:002010-05-11T13:41:24.808-07:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S-nArryfTWI/AAAAAAAABdQ/WdGmAUs0bJ0/s1600/coex_work_f04.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5470115079139577186" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 194px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S-nArryfTWI/AAAAAAAABdQ/WdGmAUs0bJ0/s320/coex_work_f04.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S-nABBJMNmI/AAAAAAAABdI/P3KCOb2h8gA/s1600/coex_work_f04.jpg"><span style="font-size:130%;"></span></a><span style="font-size:130%;"><div><br /></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:arial;">שלום רב,</span><br /><span style="font-family:arial;">הרבה זמן לא כתבתי. ודווקא ידענו ימים עמוסי פעילות אזרחית ברוכה.</span><br /><span style="font-family:arial;">אבל היום קיבלתי את הטקסט הזה מחברה והחלטתי להביא אותו לכאן. תהנו!</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></span></div><br /><br /><div><br /></div><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><strong></strong></span></div><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><strong></strong></span></div><div><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><strong></strong></span></span></div><div><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><strong></strong></span></span></div><div><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><strong></strong></span></span></div><div><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><strong></strong></span></span></div><div><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><strong></strong></span></span></div><div><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><strong>ואהבת לרעך כמוך</strong><br />מאת זהר עלה פיט<br />יש הרבה ילדים בעולם, שונים ממני ומכל השאר.<br />גם הורים שונים בעולם שלנו.<br />למשל,<br />ילדים עם משקפיים<br />ילדים עם סכרת.<br />ילדים שונים שאפשר לאהוב.</span></span></div><div><br /></div><div></div><div><br /></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div><br /></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">קרדיט תמונה: המוזיאון על התפר, תערוכת coexist</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-2769681431500224764?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-85701072313778084332010-03-30T10:35:00.000-07:002010-03-30T11:17:39.441-07:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">מרים דרמוני שרביט</span></div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S7I5x7pmxuI/AAAAAAAABbA/mF_LZjXneZ4/s1600/yerucham.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5454485628687664866" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S7I5x7pmxuI/AAAAAAAABbA/mF_LZjXneZ4/s320/yerucham.jpg" border="0" /></a><br /><br /><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">יום שלישי, שעות אחר הצהריים. שיר, רננה, מירי, עוזיה, שלומית ועדי התכנסו להם בבית מדרש "באר" בסוף יום עמוס של עזרה לתלמידים מתקשים בבתי הספר העיר.<br />הן בנות 20 וקצת ואת השירות הצבאי שילבו בשנת לימוד והתנדבות בירוחם לפני השירות. בצבא הן שירתו כמורות חיילות במחו"ה אלון. הן לימדו עברית חיילים עולים, דרוזים או בדואים, עזרו לחיילים להשלים בגרות באזרחות או גיאוגרפיה או לימדו מורשת וציונות חיילים שביקשו להתגייר תוך כדי שירות.<br />כעת חזרו ל"באר" לחצי שנה של התנדבות בירוחם. הן שמחות על העשייה השקטה שלהן. חשות סיפוק ושמחה על זה שהן עזרו בחלקת האל הקטנה שלהן. באתי לדבר איתן על אקטיביזם חברתי וכולן הקשיבו בנימוס אך אמרו: "אנחנו לא אקטיביסטיות". חשבתי לתומי שאם הן לא אקטיביסטיות אז מי כן? במהלך שלוש השנים האחרונות הן פעלו במרץ ובהשקעה אין סופית לתקן עוולות חברתיות ולהעניק דעת והשכלה לצעירים שסיכוייהם קלושים.<br />תוך כדי המפגש והצפייה בסרטונים אקטיביסטים, רננה סיפרה על אירוע קטן בסניף הדואר של ירוחם. היא חיכתה בתור. ליד האשנב עולה מרוסיה שעברית שבורה בפיו נאבק עם הפקידה ולא הבין מה עליו לעשות עם טפסים של עמידר שבידיו. הפקידה שאגה עליו והוא התבונן בה מיואש. אחריו המתינה אישה בדואית, אחריה חייל ממוצא אתיופי ורננה. לפתע נפתחה הדלת ובחורה ירוחמית מטופחת נכנסה לרגע, נאנחה ואמרה: "איזה ריח יש כאן!" ויצאה.<br />זה היה סיפור קטן על מפגש בין אנשים שבדרך כלל לא נפגשים. אולי ייצא ממנו סרטון חברתי. המשך יבוא. </span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-8570107231377808433?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-17945948555534467072010-03-20T13:29:00.000-07:002010-03-30T11:25:01.247-07:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S7JB5fOP2XI/AAAAAAAABbI/fO1meCM4WD8/s1600/democracy.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5454494554588698994" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S7JB5fOP2XI/AAAAAAAABbI/fO1meCM4WD8/s320/democracy.JPG" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><strong>אי אפשר לצקצק בלשוננו לנוכח העמדות האנטי דמוקרטיות של הנוער ובו בזמן למשוך את השטיח מתחת לרגליהם של המחנכים לדמוקרטיה.<br /></strong></span></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">מרים דרמוני שרביט </span></span></div><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><br /><div dir="rtl" align="right"><br /><strong>כמה מילים על דמוקרטיה</strong><br />הגדרות רבות לדמוקרטיה. ההגדרות מתחלקות לשני סוגים עיקריים: דמוקרטיה כצורת ממשל (הסדר המאפשר הכרעה בין קבוצות ודעות) ודמוקרטיה כהשקפת עולם ערכית.<br />כך או כך, הדמוקרטיה מציבה במרכז הווייתה את המחלוקת. לולא המחלוקות הנובעות מריבוי הדעות על אודות הדמות הרצויה של החברה והמדינה, לא היה כל צורך בהסדרת היחסים בין הפרטים לבין עצמם ובין הפרטים לשלטון והדמוקרטיה הייתה מיותרת.<br />בהעמדת המחלוקת במרכז השיח דומה הדמוקרטיה ליהדות שמטפחת אף היא תרבות של שיח נוקב סביב פרשנות של סוגיות. בולט כי המילים העבריות שמאפשרות לנו לדון בטיבה של הדמוקרטיה שלנו לקוחות מן השיח של הלימוד הבית מדרשי: סוגיה, מחלוקת..<br />אבל כמו בבית המדרש, הדמוקרטיה פועלת לפי כללי משחק מוגדרים היטב. את הכללים האלה יש ללמד, אף אדם לא נולד דמוקרט אלא הוא חייב לפתח מיומנויות לא "אינטואיטיביות" בעליל כגון יכולת הקשבה לדעות מנוגדות לשלו, השלמה עם תבוסה אלקטוראלית ועוד מגוון מצבים הדורשים חוסן אזרחי. הדמוקרטיה דורשת מאזרחיה להכריע בסוגיות מורכבות הדורשות הבנה של המכלול ושל הפרטים. בלי הנחת התבוניות של האזרח אין הדמוקרטיה יכולה להתקיים.<br />הדמוקרטיה הישראלית אינה מושלמת אבל היא מתפקדת כבר למעלה מ60 שנה תחת נסיבות לא קלות. יש בדמוקרטיה הישראלית "כתמים" רבים שיש לנסות להתמודד איתם. מדאיגה במיוחד העובדה כי עמדות שבעבר היו נחלתן של מיעוט זניח תופסות מקום מרכזי בשיח הציבורי. כך למשל התפיסה שאזרחי ישראל הערבים הם איום בטחוני חמור, וזאת למרות שלפי סקרי העמדות הרוב המכריע של ציבור זה רוצה לחיות חיים שלווים ואינו מערער על אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. עמדות אלה מזינות דה-לגיטימציה מסוכנת של ציבור גדול שנדחק לשוליים ושם מרחפת סכנה של הקצנה.<br />אם שדרת ההשתלבות תמשיך להיות חסומה בפני הערבים במגוון תחומי החיים אנו נמשיך לצפות בהידרדרות היחסים, בניכור ובחוסר שייכות.<br />מצב דברים זה מסוכן לדמוקרטיה ונוגד עיקרון דמוקרטי מרכזי ההגנה על זכויות המיעוטים. ההיסטוריה גדושה בדוגמאות של עריצות הרוב שהתעלם ממצרכיו ורצונותיו של המיעוט.<br /><strong></strong></div><div dir="rtl" align="right"><strong>הוראת האזרחות בישראל</strong><br />עד לפני כעשור תכנית הלימודים באזרחות שמה דגש על התהליכים והמוסדות והתמקדה בפן הפורמלי של הדמוקרטיה.<br />תכנית הלימודים הנוכחית שמה את הדגש על הדמוקרטיה כהשקפת עולם ערכית (הדמוקרטיה המהותית). מתוך כך היא מדגישה ערכים מרכזיים כגון כבוד האדם, שוויון, חירות, פלורליזם, סובלנות ועוד.<br />התכנית גם מבקשת להנחיל מיומנויות כמו יכולת הטיעון שהיא שלב הכרחי בגיבוש עמדה עצמאית ומנומקת ומנסה לטפח חשיבה ביקורתית. במסגרת תכנית הלימודים, נדרשים המורים לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת ולעודד השמעה של דעות מגוונות כל עוד אין בהן הסתה לגזענות או פגיעה בזולת.<br />משבר האמון שנוצר אצל חלקים בציבור הדתי-לאומי כלפי הדמוקרטיה בעקבות ההתנתקות גרם לגל של ביקורת על תכנים בתכנית הלימודים באזרחות הנתפסים כמנוגדים לתפיסה הדתית לאומית. דובר רבות על "הטיה שמאלנית". יש להבחין בין הקושי הרב שמתמודד איתו ציבור שחש כי כל ניסיונותיו לשנות את מדיניות ראש הממשלה בדרכים דמוקרטיות כשלו לבין חשיבותה של הדמוקרטיה כמנגנון שאמור לווסת מתחים בין כל חלקי החברה. בספירת העמודים בספר הלימוד ובטענה כי הוא ממוקד ברובו בדמוקרטיה, מתעלמים המבקרים משורה של מקצועות לימוד נוספים כגון היסטוריה, תנ"ך, ספרות של"ח ועוד המוקדשים רובם ככולם לטיפוח ההזדהות עם הלאומיות היהודית המתחדשת בציון וטיפוח תחושת השייכות למדינה. מקצועות אלה נלמדים מכיתה ב' עד יב. ומה נותר לדמוקרטיה? שליש מלימודי מולדת חברה ואזרחות שהם כשעתיים בשבוע בכיתות ב', ג' ו-ד', שעתיים בכיתה ט' ושתי יחידות לימוד לבגרות.<br /></span><span style="font-size:130%;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;"><strong>החשדנות כלפי המחנכים לאזרחות ודמוקרטיה<br /></strong>החיבור בין דמוקרטיה וזכויות לבין "שמאל" הוא בעוכריו של כולנו ובפרט של הימין הפוליטי. לא ראוי לכנות כל מי שמחנך לאזרחות "שמאלני" ולחשוד בו בחוסר נאמנות ובחתרנות תחת ערכי המדינה היהודית. הדמוקרטיה זקוקה לחינוך שמעלה עמדות מגוונות ובוחן אותן. היא לא יכולה להסתפק באינדוקטרינציה לערכים לאומיים.<br />אין להסיק מכך שאני מתנגדת לחינוך לאהבת המדינה ולמורשתה, ההיפך הוא הנכון. דווקא מתוך אכפתיות עמוקה ומתוך דאגה לדמותה של המדינה אני סבורה שדרושים לנו אזרחים פלורליסטיים וסובלניים המסוגלים להתנהל בתוך המורכבות של הסוגיות שעל סדר היום הציבורי, ובסופו של דבר לגבש לעצמם עמדות עצמאיות.<br />המצב בכיתות קשה. מורות לאזרחות יהודיות רבות מדווחות כי הן לא יכולות ללמד על "הערבים" כי הנושא מעורר התנגדות עזה והתלהמות. הן מדברות על התקפות כנגד "הרוסים", האתיופים", החרדים" וגם "השמאלנים". מורות לאזרחות ערביות מספרות שהן מפחדות להנחות דיונים בנושאים טעונים משום שהן עלולות להיחשד בפעילות פוליטית אסורה.<br />כמו שכתב זאת השבוע הרב שי פירון "אין סתירה עקרונית בין שלטון דמוקרטי לשמירה על חיי תורה ומצוות. מי שמלמד את תלמידיו שדמוקרטיה ויהדות לא יכולות לדור בכפיפה אחת עושה מניפולציה פוליטית בכלים דתיים...פעם נהגו לומר: "הטובים לטיס". נוכח המציאות הקשה ייתכן שהגיעה העת לכוון את הטובים שבטובים להוראת האזרחות."<br />אין משימה מורכבת וחשובה מזאת בנסיבות הנוכחיות של מדינת ישראל. </span></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-1794594855553446707?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-18884753223427147432010-03-15T05:28:00.000-07:002010-03-15T14:11:58.562-07:00שלום לכולם<br />יום העיון באוני תל אביב בו השתתפתי עם אינסאף על הנושא של חינוך פוליטי בבית הספר היה מעניין . מי שאיכזב ,מבחינתי היה דר' דגני מנהל גמנסיה הרצליה. אני מצרפת סיכום של דברי הדוברים."שלח לי שקט מאורגן" – חופש הביטוי הפוליטי בבית הספר<br />ערב עיון: הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, 10.3.2010<br /><br />הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה "מערכת החינוך מול 'הכל פוליטי', האם יש פתרון?":<br /><p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5448965035375776082" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 266px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/S56c1G8Y0VI/AAAAAAAAAC8/i0ZjgcnrUW0/s400/389495648_2d089e0cca.jpg" border="0" /><br />ראשית התייחס להגדרת מהו פוליטי וטען ש"הכל פוליטי". במובן החיובי. מערכת החינוך עוסקת בנושאים שונים כמו "כבוד האדם", ציונות מושגים כמו יושר. כל אלו הם נושאים פוליטיים על כן מי שטוען שאין לעסוק בנושאים פוליטיים במערכת החינוך טוען שאין לעסו ק בדבר.<br />כיון שמערכת החינוך לומדים בני נוער השבויים בידי מוריהם ונתונים למרותם יש להתמודד עם הבעיה בשלושה שלבים:<br />1." אלו ואלו דברי אלוקים חיים" מכאן שחובת בית הספר לפרוס בפני התלמיד יריעה רחבה של דעות מגוונות.<br />2. אלו אלו דברי אלוקים חיים והלכה כבית הלל"- בית הספר הוא מוסד מ חנך לכן לאחר הצגת מגוון הדעות וההשקפות על בית הספר לחנך לגיבוש השקפת עולם תוך הנמקה של העמדות שכן אם כל העמדות צודקות אין משמעות לצדק. לכן המורה צריך לשתף את תלמידיו בתהליכי גיבוש העמדות שלו.<br />3. המורה צריך להיות נכון לקבל עמדות השונות משלו. לאפשר חשיבה אחרת. לאפשר ספקנות.<br />הדרה של הפוליטיקה מבית הספר מסוכנת כיון שהיא צובעת אותה בגוונים שליליים.<br />דר' זאב דגני מנהל גימנסיה הרצליה, "הפוליטיקה של החינוך: בית הספר כשפה של הטקסט ומקום":<br />מסכים עם שלושת הנקודות של הרב שרלו. גם מסכים לכך שיש לעסוק בשיח פוליטי בבית הספר.<br />בית הספר נמצא במרכז של פולמוסים חברתיים ופולטיים. סך הטענות משקפות את הלכי הרוח החברתיים.<br />בתי הספר נתונים לביקורת, להנחתות של המערכת הפוליטית לדורותיה,. תוכניות חינוכיות בעולם מתקימות 10 שנים גם אם יש חילופי גברי בממשל. בישראל הדברים אינם כך. יש אופנה של גיוס קבלתי משנה לביצוע פעולות חינוכיות כמו חינוך מיני. ההוראה האחרונה של הכנסת קציני צבא שיחליפו את המחנכים שכביכול, אינם יכולים לעשות מלאכה נאמנה. היא פגיעה קשה במעמדו של המורה כמחנך לערכים.<br />המורה בבית הספר מדבר והתלמידים צריכים להקשיב. צריך להתחיל להקשיב לתלמידים.<br />יש לחזק מיומנויות של הבנה על מנת לפתח ביקרתיות<br />אין רצפטים בחינוך<br />ד"ר איימן אגברייה, אוניברסיטת חיפה, "חופש הביטוי במגזר הערבי - תובנות ממחקר שדה על הוראת אזרחות:<br />ערך מחקר על הוראת אזרחות במגזר הערבי.<br />מבחין בין חופש הביטוי וחופש הדיבור או חופש הדברת.<br />בבית הספר הערבי יש חופש דיבר. מותר ל צאת נגד נרטיב ציוני. נגד מסרים של משרד החינוך. זה בניגוד לעבר שבו הייתה משרה של איש שב"כ במערכת החינוך הערבית .<br />אולם חופש הדיבור אינו חופש הביטוי. חופש הביטוי פירושו היכולת של המגזר העברי להשפיע על הטוב המשותף. חופש הביטוי קשור למרחב, להכניס את הנרטיב הערבי הקיבוצי לשיח הציבורי.<br />ההשגיות, התחרותיות שחדרה לבתי הספר הערביים מצמצמת את תפקידו הפוליטי של המורה ושל ביה"ס. המורים מסתפקים בהנחלת ידע כדי שתלמידים יעמדו בדרישות לבגרות. ולכן לא צריך היום איש שב"כ שימנע מהמורים לשוחח על נושאים פוליטיים המורים בעצמם נמנעים מכך כי אין זמן.<br />יש תחושות של זלזול בקרב הציבור הערבי כיון שאין התייחסות ויש זלזול בדוחות השונים שנכתבים על ידי ועדות שונות כולל ועדת המעקב וועדות שהמשרד שותף להן.<br /><br />פרופ' יוסי יונה, אוניברסיטת בן גוריון ומכון ון ליר, "תהיות אודות הבחנה בין הפוליטי לנורמטיבי בחינוך":<br />מקומו של החינוך הפוליטי לפי רולס. רולס חשב על חינוך בחברה סדורה, מתוקנת שפועלת על פי עקרונות הצדק הליברלי. החינוך אמור ליצור את המערך הרגשי או הערכי שיאפשר את המשך קיומה של החברה הסדורה.<br />העשייה החינוכית במהותה היא פוליטית. הפוליטי נמצא בכל מקום; כל ההכרעות הן פוליטיות מערכת החינוך היא סוכן של "שכפול" ולא רק בחברה מתוקנת של רולס. . אם רוצים לקרוא תיגר על המערכת הקיימת –יקראו לזה "חינוך פוליטי" וכל השאר "חינוך" – זו כמובן הבחנה מופרכת.<br />מה קורה כשהחברה אינה סדורה, כלומר אינה פועלת לפי עקרונות צדק רולסיאניים ,שהיא חברה אוטופית. שאינה פועלת על פי עקרונות הצדק הציבורי האפקטיבי. על פי עקרונות ליבראליים המחייבים את הנטראליות של המדינה בהקשר התרבותי ואת התפיסה הסוציאל- דמוקרטית של צדק חלוקתי.<br />בפער הזה מה תפקידו של החינוך? מה מקומה של הפדגוגיה הביקורתית בחברה שאין בה הסכמה ויש בה הגמוניה שקובעת את הערכים המנחים? החינוך הפדגוגי אמור להוות קריאת תיגר על הסטטוס קוו הערכי, הכלכלי, הפוליטי והתרבותי המתקיים בחברה. האם יש גבולות לקריאת התיגר? לדעת יוסי יונה , בפדגוגיה הביקורתית תיתכן קריאת תיגר על כל יסודות החברה גם על האופי היהודי של מדינת ישראל. זה כמובן מתנגש עם קברניטי המערכת.<br />קברניטי המערכת מנסים למנוע קריאת תיגר על הנרטיבים הכלכליים, הפוליטיים, התרבותיים וכדומה. המקום שבו הפדגוגיה הביקורתית היא אפקטיבית הוא כאשר היא מציעה נרטיבים חלופיים.<br />משרד החינוך היום בפאניקה – מחד הוא מחויב לדצנטאליזציה -לתהליכים של ביזור והפרטה, אך בשל תהליכים אלו עולות "מלמטה" קריאות נגד הסטטוס קוו , וביטויים לנרטיבים חלופיים. משרד החינוך אינו יכול לפקח על כל מה שמתרחש בשטח. שר החינוך מטפל בפאניקה באמצעות ניסיון "להחזיר עטרה ליושנה" ומנסה לכפות זאת באמצעים ש ונים כמו קימה למורה בכיתה , תלבושת אחידה,. כקרב מאסף מול אובדן השליטה.<br />פרופ' חיים גנז, הפקולטה למשפטים-אוניברסיטת תל אביב מגיב:<br />מסכים עם מרבית הדוברים וכמובן עם דבריו של הרב שרלו שהפוליטיקה נוכחת בחינוך בכל מקרה. גם העמדות הרשמיות הן פוליטיות ולא רק עמדותיו המאתגרות של פרופ יונה.<br />האם מותר למורה להמרות את פי הוראות המשרד? לדעתו רצוי שבמערכת החנוך יהיה חופש אקדמי כמו באונ'. שהמורה יוכל להנחיל את הערכים בהם הוא מאמין. בחברה הישראלית אין קונסנסואליות למורים אין מנוס אלא להמרות את הוראות המשרד ולחנך לאור הערכים שהם מאמינים בהם.<br /><br />סיכמה : בלהה אלפרסון<br /></p><p><br />קרדיט תמונה של הרב שרלו</p><div about="http://www.flickr.com/photos/kenes/389495648/" cc="http://creativecommons.org/ns#"><a href="http://www.flickr.com/photos/kenes/" rel="cc:attributionURL">http://www.flickr.com/photos/kenes/</a> / <a href="http://creativecommons.org/licenses/by/2.0/" rel="license">CC BY 2.0</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-1888475322342714743?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-49809965998459291222010-02-20T14:12:00.000-08:002010-03-20T13:34:55.140-07:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S4BjraGhQCI/AAAAAAAABaU/jKtImXa_Cds/s1600-h/vanleer.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5440457947255750690" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 212px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S4BjraGhQCI/AAAAAAAABaU/jKtImXa_Cds/s320/vanleer.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S4Bja18O9BI/AAAAAAAABaM/PlDfrTYC3YA/s1600-h/vanleer.jpg"></a><br /><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S4BgLnkBDvI/AAAAAAAABZ8/-_xlXxHtBlE/s1600-h/stern.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5440454102578433778" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 276px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S4BgLnkBDvI/AAAAAAAABZ8/-_xlXxHtBlE/s320/stern.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;">"מורה לאזרחות חסר עמדה הוא מורה כושל.המורה צריך לבוא עם מלאותו אך גם להיות הוגן. בכיתה של מורה לאזרחות כושל, כל התלמידים יחזיקו באותה הדעה." כך אמר פרופ' ידידיה שטרן, יו"ר ועדת מקצוע אזרחות בכנס שנערך בירושלים ב- 17/2. לדעת פרופ' שטרן: "הדיון באזרחות חייב לעסוק במעגלי זהות רבים." </span></div><br /><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"><strong>מעגל אוניברסאלי</strong><br />היבט הומניסטי. זהות אזרחית. ערכים הנתפסים כאוניברסאליים. חשיבה ביקורתית. הרעיון של מעורבות אזרחית, אחריות חברתית, שמירה על החוק.<br />זכויות האדם והאזרח. (דת אזרחית חלופית לדת הפרטיקולארית במערב).<br /><br />לא די בכך כדי לחיות בישראל. כל זה הכרחי אך לא מספק. אי אפשר להסתפק בהיבט האוניברסאלי.<br /><br /><strong>מעגל פרטיקולארי</strong><br />ישראל כמדינה שהיא יהודית ודמוקרטית- זהות לאומית. יש בו צד אוניברסאלי אך גם פרטיקולארי. עם מתח ודיאלוג בין השניים.לדוגמא: הפרדת הרשויות (אוניברסאלי) במובן המקומי פרטיקולארי.<br />לימודי אזרחות זה מקום טוב להבניית הזהות הלאומית. מקום מצויין לדבר על יהדות וציונית.<br />צריך ללמוד על הכרזת העצמאות בהיבט הפרטיקולרי והאוניברסאלי.<br /><br /><strong>מעגל קהילתי-סקטוריאלי<br /></strong>לכל אחד מאיתנו יש הקשרי ייחוס ייחודיים: בסיס תרבותי, דתי,<br />בלימודי אזרחות צורך בהכרת האחר- משותף ושונה, יכולת לפתח סולידריות עם האחר.<br />כיצד מצליחים לחיות ביחד בחברה רבת זהויות. <span style="color:#cc0000;">לימודי אזרחות צריכים לטפל בפסיפס ובחלקיו.</span><br />ניתן לעשות את לימודי האזרחות למקום הכי מרתק בבי"ס אם עושים זאת מתוך חוויה אישית. למשל העיתון של היום.</span></div><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">מר אדר כהן, מפמ"ר אזרחות הוסיף כי אין מניעה שמורים יביעו את דעותיהם וזאת בלבד שלא יקיימו תעמולת בחירות. במקרים של ביטויי גזענות על המורים מוטלת חובה להגיב לדברים בתמר אדר כהן, קיפות ובבהירות. </span><br /><br /></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">כמו כן, התקיים פאנל בראשותה של מיכל ברק. מיכל הציגה את המיפוי שערכה. להלן <a href="http://www.commonground.cet.ac.il/ShowItem.aspx?itemId=750&amp;itemState=VIEW&amp;language=HEB&amp;itemType=1">הקישור</a>.</span></div><br /><br /><div><br /></div><br /><br /><div><br /></div><br /><br /><div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-4980996599845929122?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-2847195327475184542010-02-07T03:48:00.000-08:002010-02-07T04:59:22.492-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">הרבה פעמים אנחנו מפתחים אתרים מושקעים ומקווים שהמורים או התלמידים יעשו בהם שימוש רב. בדרך כלל מספר הכניסות מעיד על השימוש והאטרקטיביות של התכנים שפיתחנו. בתכנית <a href="http://itu.cet.ac.il/respect/">'אל תלעגו לי'</a>, מה שנותן את הסיפוק הרב ביותר הם הסיפורים האישיים של המורים והתלמידים בכיתות שבהם מופעלת התכנית, ההפעלה ששקדנו עליה רבות שפותחת את הלב ונותנת ביטוי לרגשות בקרב תלמידים ומורים, גם אם הם קשים</span></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">.</span></span></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">תוכנית </span><span style="font-size:130%;">אל תלעגו לי</span><span style="font-size:130%;"> פועלת בארבעה בתי ספר של הפיילוט (איבן סינא ב בטייבה, נעמי שמר בפ"ת, אל ראשדיה בלוד וגני יער בלוד) זה כשלושה חודשים. בשלב זה עדיין לא ניתן להעריך את הצלחתה המלאה והשפעתה על קידום האקלים החברתי בכיתות בהן היא פועלת.<br />יחד עם זאת, ניתן לראות כיצד תוכנית מיוחדת, כאשר צוותי המורים מאמינים בה ומפעילים אותה בהתלהבות ובהשקעה רבה, מניבה תוצאות ומצביעה על מקרים רבים, לעתים מרגשים, בהם מורים ותלמידים עוסקים בנושא רגיש ומורכב כמו ביטוי רגשות (הפרק הראשון של התכנית), חושפים את עצמם ונותנים ביטוי לתחושותיהם במצבים של פגיעה, לעג והצקות.</span> </span><br /></div><br /><br /><div dir="rtl" align="center"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><p align="left"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5435469832528956994" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/S26rA6s9jkI/AAAAAAAAACk/0yo2xxekzxk/s320/Picture+095.jpg" border="0" /></p><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><strong>כמה דוגמאות:</strong><br />צוות המורות בבית ספר 'נעמי שמר' סיפר כי בשכבת כיתות ד, שבה מיושמת התכנית, חל שיפור ניכר בשימוש של התלמידים בשפת הרגשות. קרינה ריבלין, רכזת החינוך החברתי של בית הספר, אמרה ש"העיסוק ברגשות העלה סוגיות עמוקות מעל לפני השטח", וסיפרה על ילד מכיתתה, שלאחר האזנה לשיר "אל תלעגו לי", אמר "שלמרות שהוא מקובל, הוא מרגיש בודד בפנים".<br /></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">מקרה נוסף של התרגשות התרחש בשיעור אחר שהתקיים בבית הספר, לאחר עיסוק בסיפור על ילד שתלמידי כיתתו מדברים אליו בזלזול. המורה שאלה: "ומה עם הילד בכיתה שלנו שאנחנו לא משתפים בהפסקה?". לפתע נעמד אחד הילדים ואמר: "המורה, הילד הזה הוא אני". דמעות החלו לזלוג על עיניה של המורה, אשר הייתה המומה מהאומץ של אותו התלמיד. כמה תלמידים הבחינו בדבר ואמרו בקול חנוק: "המורה, את בוכה". סופו של הסיפור הוא שהמורה הביעה הערכה כלפי אותו התלמיד, ואמרה שהיא גאה בו על כך שהוא לא חושש לחשוף את עצמו. כתוצאה מכך, החלו תלמידי הכיתה לשתף את אותו הילד במשחקים, וחל שיפור משמעותי במעמדו החברתי.<br />סיפור מעניין אחר הגיע ממורה, שדיווחה כי לאחר שיעור על רגשות הגיע אליה תלמיד, שסיפר לה שהוא כועס עליה באופן אישי, בגלל דברים שאמרה לו בשנה שעברה. המורה ניצלה את ההזדמנות כדי ללבן את הנושא מול התלמיד, ולהתקרב אליו.<br /></div></span></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">במפגש צוותים מובילים שהתקיים במטח העלו רכזי התכנית והצוותים המובילים מארבעת בתי הספר סיפורים אישיים מרגשים מתוך עבודתם בכיתות. אחת המורות סיפרה שתלמידיה החלו על דעת עצמם לשחק בהפסקה משחק איקס-עיגול, כאשר המנצח בכל סיבוב במשחק מתאר מה הוא מרגיש. היועצת של אחד מבתי הספר סיפרה על תקרית אלימה שארעה בין כמה תלמידים. כשהגיעו לחדרה, היו עסוקים בהאשמות ובהעברת ביקורת זה על זה, אולם כשהזכירה את השיעור של "אל תלעגו לי" וביקשה מהם למצוא פתרון לבעיה, הם החלו לשוחח ביניהם, ובסופו של דבר, לתדהמתה, החליטו להתפייס באמצעות חיבוק קבוצתי.<br />ומה קורה למי שלא מצליח להירגע בכל זאת? בבית ספר איבן סינא ב בטייבה הוקמה "פינת שלווה". בעזרת הורי בית הספר פינו חדר ששימש עד כה כמחסן והפכו אותו לחדר שלווה מטופח ומזמין, המאובזר בשטיח, וילונות, ספרים ומשחקים, במטרה להנעים את זמן הילדים שיבחרו לעשות בו שימוש.</span></div><br /><p>בתמונה: פיטר יארו, דיוויד ברוזה ואמל מורכוס בבית ספר גני יער</p><p><span style="font-family:Arial;">שלמה זיס</span></p><p><span style="font-family:Arial;">מנהל פרויקט 'אל תלעגו לי'</span></p><p><span style="font-family:Arial;">המחלקה לחינוך אזרחי ולדמוקרטיה</span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-284719532747518454?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-42640343733977169432010-02-04T01:25:00.000-08:002010-02-06T10:27:56.818-08:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S2qTIKIS_CI/AAAAAAAABZs/Umwu-Wcblpc/s1600-h/P1190858_(Medium).JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5434317668743314466" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/S2qTIKIS_CI/AAAAAAAABZs/Umwu-Wcblpc/s320/P1190858_(Medium).JPG" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">ביום חמישי שעבר היה לי יום עבודה מיוחד במינו. הגעתי בבוקר לגני תקווה ונהניתי מכל רגע משלוש השעות שביליתי במקום. במקום נפגשו 25 תלמידים בכיתה ט' מחט"ב אבן סינא בכפר קאסם עם תלמידים של חט"ב ראשונים במקום. הגעתי כאורחת: נועה שפירא ואינסאף שוואנה עשו את כל העבודה מול המורים בתי הספר. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">התלמידים של שני בתי הספר זכו להכנה מאוד משמעותית של מורי האזרחות שלהם מתת שטיין ובילאל סרסור. גם מנהל חט"ב כפר קאסם הגיע למפגש יחד עם יו"ר ועד ההורים. ההתגייסות של שני מנהלי בתי הספר היתה חשובה כי היא סימנה לתלמידים של שני בתי הספר שהמנהיגות הבית ספרית רוצה בדיאלוג.<br />"אם תרצו – אין זו אגדה" כך אמר חוזה המדינה תיאודור בנימין זאב הרצל, ובמילים אלו פתח נאשד בדיר מנהל בית הספר אבן-סיינא מהעיר כפר קאסם הסמוכה לגני תקוה את היום. יו"ר ועד ההורים ד"ר עבד אלוהאב ח'יר אללה (רופא שניים במקצועו הוסיף) : "טיפול שורש. זה מה שצריך לעשות כאן. <span style="color:#33cc00;"><span style="color:#009900;">צריך להבין שאין כל סיבה שלא נכיר זה את זה, נתקרב זה לזה ונבין שכולנו גרים באותה מדינה ועם אותם אינטרסים. לחיות. לחיות בשלום</span>.</span>"<br />מנהלת ביה"ס גלית בר-אל סיכמה את היום: "התלמידים שכותבים בעיתון <a href="http://makomakan.cet.ac.il/">מקום מכאן </a>מימשו היום את החזון הבית ספרי שמדבר על שיח, פלורליזים, הכרת השונה ומעורבות אזרחית. תודה למורה מתת שטיין ,המלווה את התכנית יחד עם נועה שפירא ממט"ח ומורי אזרחות מכפר קאסם. <span style="color:#009900;">התלמידים לא רק לומדים אזרחות, הם בעיקר עושים וחווים אזרחות פעילה</span>. בעתיד גם אנו נצא לכפר קאסם." אני ממליצה להתרשם מהסיכום שכתבה <a href="http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7139/67797/Forum67797M284I0.doc">מתת שטיין </a>המורה לאזרחות הנהדרת!<br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">אבל הכי נהניתי מהקשבה לתלמידים בקבוצות הקטנות. הן שאלו אחד את השני שאלות רבות על בית ספר, על היחסים בינו לבינה, על המנהגים והדת. התלמידים מכפר קאסם שאלו את עמיתיהם אם הם כבר פגשו ערבים. עבור רוב תלמידי גני תקווה זאת היתה הפעם הראשונה. תלמידי גני תקווה מאוד התפעלו מרמת העברית הגבוהה של התלמידים מכפר קאסם וחלקם תהו מדוע גם הם לא מתחילים ללמוד ערבית מוקדם ולא רק בכיתה ז'. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><a href="http://makomakan.cet.ac.il/Article.aspx?ArticleID=80ff69db-ee7b-4b90-ab7f-47aa8dd4be26&amp;Language=1">מתן שאל את רמזי </a>אם הוא יכול להתחבר להמנון "התקווה" ורמזי השיב: <span style="color:#009900;">"אנחנו לא מתחברים אליה כי "התקווה" לא קשורה אלינו ואין בה דבר שנוגע לנו. אולי, אם יהיה בה "בית" הקשור אלינו, נקבל את התקווה, וזה ייתן לנו שוויון, כי סוף סוף היחס אלינו יהיה שווה ליחס ליהודים. כולנו בני אדם, ועלינו לפתור את הבעיות בינינו. כך נחיה יחד כיחידת כוח."</span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#000000;"><strong>שמות הכתבות חושפים את הגילוי : אנחנו לא כל כך שונים!</strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">לעיונכם:</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"><a href="http://makomakan.cet.ac.il/Article.aspx?ArticleID=37b48447-86ef-42f8-af80-93d04adfe056&amp;Language=1&amp;PublishedDate=01/02/2010%2010:31:11">לא כל כך שונים – מפגש של קסם ותקווה</a><br /><a href="http://makomakan.cet.ac.il/Article.aspx?ArticleID=630d3298-9a3c-43df-a7e2-218b2ff8c9bd&amp;Language=1&amp;PublishedDate=01/02/2010%2010:13:50">לומדים להכיר – שונים אבל דומים</a><br /><a href="http://makomakan.cet.ac.il/Article.aspx?ArticleID=f8830e4c-3ef9-46ff-9b84-81d8f7ffb02e&amp;Language=1&amp;PublishedDate=01/02/2010%2010:32:44">קסם ותקווה ביחד</a><a href="http://makomakan.cet.ac.il/Article.aspx?ArticleID=de1602ca-b097-4bda-aca0-df8c673b3386&amp;Language=1&amp;PublishedDate=01/02/2010%2010:19:33">גני תקווה וכפר קאסם – נפגשים ושואלים</a></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"><a href="http://makomakan.cet.ac.il/Article.aspx?ArticleID=80ff69db-ee7b-4b90-ab7f-47aa8dd4be26&amp;Language=1&amp;PublishedDate=01/02/2010%2010:08:45">מפגש בין כפר קאסם וגני תקווה</a> </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-4264034373397716943?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-45467784213728523092010-02-01T04:34:00.000-08:002010-02-01T05:07:06.335-08:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_DtkfjV_SfMw/S2bOKNJpJ3I/AAAAAAAABAc/c6PfOdDZXHo/s1600-h/גם+×× ×™+רוצה+×œ×©× ×•×ª.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5433256675193202546" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 256px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_DtkfjV_SfMw/S2bOKNJpJ3I/AAAAAAAABAc/c6PfOdDZXHo/s320/%D7%92%D7%9D+%D7%90%D7%A0%D7%99+%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94+%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg" border="0" /></a> <div>יצאנו, שי אינסאף ונועה, למסע דילוגים בין 33 בתי ספר- מהדרום עד הצפון, מקרית גת ועד ג'דיידה מאכר - כולם הצטרפו לפרוייקט <a href="http://humanrights.cet.ac.il/">מגנים על זכויות האדם</a>, שפותח בשביל תוכנית ההעמקה באזרחות לכיתות ט'.<br /><br />כל בית ספר הוא עולם ומלואו ויש בו תלמידים מאוכולסיות שונות - ערבים, בדואים, יהודים, בתי ספר עם עולים חדשים, בתי ספר בקיבוצים ובתי ספר עם בני נוער מאזורים חזקים יותר ופחות.<br />ולחשוב שכולם בחרו להתעמק באותו נושא - זכויות האדם.<br />(אולי בהמשך בתי ספר ממקומות שונים יוכלו להיפגש ולעבוד ביחד?)<br /><br />המורים והמורות מתלהבים מהפרויקט ואומרים דברים כמו - אני מרגישה שהכנתם אותו במיוחד בשבילי...</div><br /><div>לחלק יש חרדת מחשבים קלה, אחרים הם בתי ספר מתוקשבים, ויש כאלה שתורמים גם רעיונות יצירתיים משלהם.<br /><br />זה חדש מאוד לכולנו - עבודה צמודה עם 33 בתי ספר שישלבו את התכנים בתוכנית הלימודים עוד השנה, באתר החדש, המתפתח והצומח, וגם לעבוד באותו זמן עם אוכלוסייה כל כך מגוונת - מאתגר וגם מרגש.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-4546778421372852309?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>נסיון ליצור בלוגhttp://www.blogger.com/profile/16775227933028567246noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-74763130737136783882010-01-30T09:06:00.000-08:002010-01-30T09:34:18.620-08:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/S2RonAkE1jI/AAAAAAAAACc/zy6WBL6vWSk/s1600-h/trio2.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5432582069891159602" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/S2RonAkE1jI/AAAAAAAAACc/zy6WBL6vWSk/s320/trio2.jpg" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">אני רוצה לשתף אתכם בחוויות השבוע של ה- 17 בינואר. הזמר <a href="http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1263147922190&amp;pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull">פיטר יארו </a>הגיע לארץ ומאז יום ראשון שלמה, עדי ואני מטיילים איתו ועם אנשי שגרירות ארה"ב בבתי הספר שהתכנית <a href="http://itu.cet.ac.il/respect">"אל תלעגו לי" </a>להתמודדות עם אלימות בבתי ספר מיושמת בהן.<br />היום היו ביקורים מרגשים במיוחד בבתי ספר גני יער ואל רשאדיה בלוד. התקיימו שתי הופעות בהשתתפות דויד ברוזה, אמל מורכוס ופיטר. הילדים מאוד שמחו לקראת הזמרים והיו רגעים נדירים ממש. אפשר היה לחוש באוויר בעוצמת התקווה לשלום ופיוס בין העמים!<br />אני רוצה מאוד להודות לשלמה ועדי על העבודה המושקעת ועל המאמצים האדירים שלהם בפרוייקט! הם קיבלו מבתי הספר ומצוות השגרירות שפע ברכות ותודות אבל חשוב לי שגם אתם תדעו עד כמה כולם מעריכים את עבודתם ואת מטח.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">מאמר באתר PANET בערבית: <a href="http://www.panet.co.il/online/articles/1/2/S-262266,1,2.html">פנאט</a></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">כתבה: <span style="color:#006600;">מרים דרמוני שרביט</span></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-7476313073713678388?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-89171134291961398552010-01-12T00:48:00.000-08:002010-01-12T05:43:52.514-08:00<a href="http://4.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/S0x2aLjFPHI/AAAAAAAAABw/dhZQFZ89Kmc/s1600-h/civ.jpg"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5425841843223215218" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/S0x2aLjFPHI/AAAAAAAAABw/dhZQFZ89Kmc/s320/civ.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"> <span style="font-family:arial;">שלום לכולם</span> <br /><span style="font-family:Arial;"></span> <br /><span style="font-family:Arial;">ב- 15 בדצמבר <a href="http://commonground.cet.ac.il/ShowItem.aspx?itemId=956&amp;itemState=VIEW&amp;language=HEB&amp;itemType=2">התקיים מפגש של ארגונים לחינוך אזרחי </a>ולא הספקתי לכתוב על זה כאן. ובהתאם לאמרת השפר עדיף מאוחר מאשר אף פעם.. הנה לכם.</span> <br /> <br /></span><span style="font-size:130%;"></span><p><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">היה זה המפגש השני בסדרה והגיעו 42 נציגים של 25 ארגונים. מטרת הפגישה הזאת היתה להכיר אחד את עשייתו של השניה וגם למפות את מגוון ההזדמנויות והאתגרים באופק התחום. חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים הוא תחום אמנם די קטן אבל קיימים בו עשרות ארגונים בגדלים שונים שמקיימים פעילויות מאוד מגוונות במערכת החינוך. ולרוב נציגי הארגונים השונים ידעו מעט מאוד על האחרים.</span></p><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">מפגש זה תוכנן בקפידה על-ידי צוות מטח (אינסאף, שי ואני) בשיחד עם דדי קומם מקרן אברהם, דנית שחם מנהלת מח' החינוך של </span><a href="http://www.amnesty.org.il/"><span style="font-size:130%;">אמנסטי</span></a><span style="font-size:130%;"> ושרף חסן מנהל מח' החינוך של </span><a href="http://www.acri.org.il/"><span style="font-size:130%;">האגודה לזכויות האזרח</span></a><span style="font-size:130%;">. </span></span> <br /><span style="font-family:Arial;"></span> <br /><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">במפגש עצמו התפתחה דיון שחידד כי אין הגדרה מוסכמת לכל לגבי מהו החינוך האזרחי. בשונה ממקצוע אזרחות בו מודגש הידע בחינוך אזרחי עוסקים בעיקר בערכים ובחוויה. אבל זאת כמובן שאלה של תמהיל . אני מגדירה חינוך אזרחי לפי סוגי פעילויות בבתי הספרו: </span><span style="color:#006600;"><span style="font-size:130%;">חינוך אזרחי כולל מגוון רחב </span> <br /></span></span><span style="font-family:Arial;"><span style="color:#006600;"><blockquote></blockquote><span style="font-size:130%;">של פעילויות מסוגים שונים כגון עיסוק בדמוקרטיה בתחומי הדעת, חינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים, דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה, מעורבות חברתית/אזרחות פעילה, התנדבות, סיורים לימודיים, טקסים, פנלים, ימים מיוחדים כמו יום הזכרון לרבין או יום זכויות האדם.</span></span></span><span style="font-size:130%;"> <br /></span><span style="font-family:arial;"> <br /></span><span style="font-family:arial;"></span><span style="font-family:Arial;"></span> <br /><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:Arial;">המפגשים האלה יתקיימו בתדירות של שלוש פעמים בשנה הם והם מהווים הזדמנות נהדרת להכיר, ללמוד אחד מהשני וגם לתכנן שיתופי פעולה. במפגש המתוכנן במרץ יגיע מפמ"ר אזרחות אדר כהן שמאוד תומך יצירת פורום ארגונים העוסקים בחינוך אזרחי ונעסוק בהגדרת גבולות התחום.</span> <br /><span style="font-family:Arial;"></span> <br /><span style="font-family:Arial;">הפעילות הזאת מהווה חלק מפרוייקט "מכנה משותף" מיזם בשיתוף <a href="http://www.abrahamfund.org/main/siteNew/?langId=3">יוזמות קרן אברהם</a>. הפעולה הראשונה בפרוייקט היתה <a href="http://commonground.cet.ac.il/ShowItem.aspx?itemId=750&amp;itemState=VIEW&amp;language=HEB&amp;itemType=1">עריכת מיפוי </a>של החינוך לאזרחות בישראל על שני חלקיו: מקצוע האזרחות והחינוך האזרחי. המחקר נכתב על-ידי מיכל ברק ויעל עופרים.</span></span> <br /></span></span><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span> <br /><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">מרים דרמוני</span> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-8917113429196139855?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-51996010157473583612010-01-10T04:12:00.000-08:002010-01-31T23:34:52.300-08:00<span style="font-family:arial;">לפני כמה חודשים הייתי שותפה בתחילת היצירה של פעילות חדשה בפרויקט "<a href="http://mypeople.cet.ac.il/">מדינת העם היהודי</a>" – <a href="http://mypeople.cet.ac.il/Identity.aspx">זהות יהודית</a>. </span><br /><br /><span style="font-family:arial;">לוחות הזמנים נשפו בעורפנו, המושג זהות ,יהודית ובכלל, טמן בחובו עולמות שלמים ועצומים, אתגרים טכנולוגיים שונים ומשתנים המתינו לנו ממש מעבר לפינה... ובכל זאת חדורי אמונה (מכל מיני סוגים) יצאנו לזקק את הזהות של פעילות הזהות היהודית שלנו. </span><br /><span style="font-family:arial;"><br /><br /><br /></span><span style="font-family:arial;"></span><span style="font-family:arial;"><p align="center"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nJSUgDXwI/AAAAAAAAAf0/8YcCLMHI0oE/s1600-h/IMG_2228.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5425088542722449154" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 303px; CURSOR: hand; HEIGHT: 181px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nJSUgDXwI/AAAAAAAAAf0/8YcCLMHI0oE/s200/IMG_2228.JPG" border="0" /></a></p><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nHeQfPZdI/AAAAAAAAAfE/yLo01vB636w/s1600-h/yam.jpeg"></a><br /><br /><br /><br />כדי להצליח בהתבוננות על הזהות היהודית בחרנו לפרק אותה. חשבנו שעל החלקים יהיה קל יותר לחשוב ולבסוף אולי להרכיב משהו - אמירה, מחשבה. שלושת רבעי מחשבה...?: ]<br /><br /><strong>חילקנו את הזהות היהודית לתחומים</strong></span><a title="" style="mso-footnote-id: ftn1" href="http://www.blogger.com/post-create.g?blogID=5712682098092704013#_ftn1" name="_ftnref1"><span style="font-family:arial;">*</span></a><span style="font-family:arial;"> ביניהם הקשר שלי לישראל, המורשת התרבותית היהודית, תקופה בהיסטוריה היהודית ועוד. כדי שבאמת אפשר יהיה להתבונן בתוצר הסופי החלטנו ש<strong>ה"שפה" במשימה שלנו תהיה</strong> <strong>מורכבת מתמונות</strong>. ה-רבה תמונות (5 מגה, אם אני לא טועה). לצד התמונות <strong>מילים .</strong></span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><br /><br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nKSBwLirI/AAAAAAAAAf8/ghlmfWCH4-0/s1600-h/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%941.png"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5425089637201447602" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 228px; CURSOR: hand; HEIGHT: 187px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nKSBwLirI/AAAAAAAAAf8/ghlmfWCH4-0/s200/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%941.png" border="0" /></a><br /><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nIoCK6zLI/AAAAAAAAAfk/VkadV6kRJ58/s1600-h/460px-Albert_Einstein_Head.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5425087816247463090" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 181px; CURSOR: hand; HEIGHT: 206px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nIoCK6zLI/AAAAAAAAAfk/VkadV6kRJ58/s200/460px-Albert_Einstein_Head.jpg" border="0" /></a><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5425085093870297138" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 191px; CURSOR: hand; HEIGHT: 158px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nGJkhn4DI/AAAAAAAAAec/67NCrwKGVck/s200/IMG_1953.JPG" border="0" /><br /><br /><p></p><p></p><p><span style="font-family:arial;"><br />לא מעט התלבטויות ליוו את התהליך. איך ליצור כלי רלוונטי שידבר לאנשים שונים? האם 10 תמונות באמת משקפות את כל התקופות בהיסטוריה היהודית? [בודאי שלא. אז מה בוחרים!?] איך נכון לנסח מושג כמו "אורח החיים הדתי שלי"? [מה לגבי מי שלא מחזיק באורח שכזה כלל?], אילו ערכים הם הכי "יהודיים"? ועוד ועוד.<br /><br />וגם מחשבה אחת - <strong>הלוואי שגם הגולשים יתלבטו, ירגישו וישאלו...</strong><br /><br /></span><span style="font-family:arial;"><br />הזמן חלף ובשבועות האחרונים תלמידים ומורים יוצרים במסגרות שונות מצגות זהות משלהם.מפתיעות מרתקות, מרגשות. תלמידה מספרת על הקשר העמוק שלה ושל משפחתה לקידוש של ליל השבת, תלמיד מספר על הנחת תפילין והרבה אחרים שמוצאים קשר לארוחות החג המסורתיות.<br /><br />תלמידים מתארים תקופות בהיסטוריה ומקומות שונים בישראל ולמה הם מרגשים אותם או מסקרנים אותם.<br /><br />תיאורים כמו- "בחרתי פרפר כי באופי שלי אני חפשיה כמו פרפר שאי אפשר ללכוד", או "אני סקרן לחקור את המסתורין שבכדור הארץ והיקום שגם במאה ה-21 לא הבנו..." קצרה היריעה כאן כמובן.<br /><br /><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nfxBEBodI/AAAAAAAAAgc/Z7g7S1sKnKM/s1600-h/%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5.gif"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5425113259336376786" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 259px; CURSOR: hand; HEIGHT: 184px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_mhcZ6p6YaMw/S0nfxBEBodI/AAAAAAAAAgc/Z7g7S1sKnKM/s200/%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5.gif" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></span></p><p><span style="font-family:arial;"><br /><br /></span><span style="font-family:arial;"></span></p><span style="font-family:arial;"><p><br /><br /><br /><br />ובשלב הזה של התחלה מרגשת ומעניינת אני עוצרת וכותבת את הפוסט הזה ומשתפת גם אתכם בדרך שלנו.<br /><br /><strong>אתם מוזמנים </strong>למלא את המצגת ולחשוב על איך אוספים תובנות בנושא זהות, זהות יהודית ועל הכלים בהם אפשר להכיל אותן.<br /><br /><br /><br />מיכל<br /><br /><br /></p><p><br /><a title="" style="mso-footnote-id: ftn1" href="http://www.blogger.com/post-create.g?blogID=5712682098092704013#_ftnref1" name="_ftn1"><span style="font-family:arial;"><strong>*</strong></span></a><span style="font-family:arial;"><strong> הפעילות בהשראת טרמינולוגיה שפיתחה ד"ר נורית חמו במאמרה "משיח זהויות לעמיות יהודית". תודה גדולה לה.<br /></strong><br /></span><span style="font-family:arial;"></span></p></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-5199601015747358361?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מיכל שושניhttp://www.blogger.com/profile/05263787067298392672noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-76306915104937969432010-01-07T01:20:00.000-08:002010-01-07T02:57:42.129-08:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_DtkfjV_SfMw/S0W9pvlsUoI/AAAAAAAAA_A/QpfChPEpZM0/s1600-h/CIMG0210.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5423949851084477058" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_DtkfjV_SfMw/S0W9pvlsUoI/AAAAAAAAA_A/QpfChPEpZM0/s320/CIMG0210.JPG" border="0" /></a><br /><div>בעקבות <a href="http://makomakan.cet.ac.il/Article.aspx?ArticleID=bd41e191-de6a-4171-ac2a-0e8be5c17913&amp;Language=1&amp;PublishedDate=17/12/2009%2020:17:23">המפגש הראשון</a> של תלמידים ממבואות עירון ואבן סנא בכפר קרע, במסגרת פרוייקט ימ"י - ילדים מלמדים ילדים של גבעת חביבה, נפגשנו - רובי, זכריה, אורית, סחר, סמיר ונועה, כדי לסכם את המפגש ולתכנן את המפגש הבא.<br />ברוב המקרים ילדים בוחרים בפרוייקט או נבחרים אליו והם בעד המפגשים וההיכרות, אבל רובי סיפרה שאצלה שבע בנות התנגדו למפגש והגיעו עם הרבה דעות קדומות.<br />כבר במהלך המפגש הן אמרו לה ש: 'עכשיו אנחנו מבינות על מה דיברת'. כולן התלהבו, ודיברו על זה ש"הם" בדיוק כמונו, הן מחכות למפגש הבא, וזה היה קצר מדי...<br />מפגשים כאלה כמעט שלא קורים והם מלווים בהרבה פחדים והתנגדות. אבל כשהם קורים יכולים לקרות גם דברים נפלאים. גם בני נוער שבאים בלי פתיחות, עם התנגדות, פתאום מגלים שבצד השני יש בני אדם. זה נחמד כשהם בוחרים להיפגש, אבל <strong>באמת חשוב</strong> כשעמדות משתנות. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-7630691510493796943?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>נסיון ליצור בלוגhttp://www.blogger.com/profile/16775227933028567246noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-79863949578844821192009-12-28T10:40:00.000-08:002009-12-28T12:55:18.949-08:00הסיור התקיים בתאריך 28.12.09<br />יום שני<br />הצ'רקסים:<br />הסיור היה במסגרת השתלמות חינוך אזרחי ותכנית ההעמקה באזרחות לחט"ב אשר מתקיימת בפסגה בקה אלגרבייה.<br />מהרגע שנכנסנו לכפר הרגשתי שזה מקום מיוחד,שקט ,מטופח ונקי. נכנסנו לביתו של מדריך צ'רקסי (גרכד עדנאן) ,דובר ערבית.ישבנו בחדר רחב כל קירותיו מקושטות בסימני תרבות והיסטוריה של הצ'רקסים.<br />הצ'רקסים מקורם מצפון מערב הקווקז (בקווקז גרים 55 עמים שונים). החיפוש אחרי השורשים האתניים של הצרקסים הפזורים ביותר ממדינה אחת במזרח התיכון החלו לפני 150 שנה על ידי סטודנטים של תואר שני ושלישי : התזה של סטודנטים מצרפת טענה שמקור הצ'רקסים מיוון. התזה השנייה טענה שהם חלק מהעם החתי (hittites). התזה השלישית בשנת 1925 והאחרונה טענה שתוצאות מחקרים ארכיאולוגיים מראים שהצ'רקסים הם עם קווקזי מקורי.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkIj25MpeI/AAAAAAAAAA4/gRKPcI7CoQo/s1600-h/%D7%A6%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D1.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 288px; height: 210px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkIj25MpeI/AAAAAAAAAA4/gRKPcI7CoQo/s320/%D7%A6%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420373038640965090" border="0" /></a>במקור, הצ'רקסים היו עובדי אלילים,האמינו בגלגול נשמות ,אין הבדל בין עולם החיים לעולם המתים, מי שמת הוא בעצם עובר מעולם הזה לעולם המתים אבל ימשיך להרגיש בכל מה שקורה בעולם הזה. לכן מי שמת לא נקרא בן אדם מת אלא מישהו ש (החליף את עולמו). ישנו מנהג לשפוך מים קרים על קבר בעלה לשעבר של אלמנה אם היא רוצה להתחתן שוב ( בגלל האמונה שהוא עדיין מרגיש אז מקררים את הלב שלו במים הקרים כי סביר להניח שהוא כועס שאשתו מתחתנת שוב) .במאה השלישית לפני הספירה הכניסייה הנוצרית כופה את הדת על הצ'רקסים. במאה ה- 17 רוסיה כמעמצה שלטה בקווקז כדי להשתמש בחופי הים השחור.חלק מהצ'רקסים אמצו את הדת האסלאמית מתוך בחירה וחלק מהם נכפה עליהם. הצרקסים שנמצאים בארץ ישראל הם מוסלמים סונים חנפי. חוץ מהמנהג של שפיכת מים קרים על קבר שהוא מנהג של עובדי אלילים, הצ'רקסים אמצו גם מנהגים נוצריים שעד היום קיימים למרות היותם מוסלמים כמו למשל - אשה שמכינה בצק לאפייה לאחר שהיא שוטחת במערוך, היא מציירת צלב באוויר מעל לבצק,וחושבת שזה מנהג צ'רקסי ולא נוצרי או נוגד את הדת האסלאמת.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkQdmSwDcI/AAAAAAAAABI/C6yGnKN8ilU/s1600-h/%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D3.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 286px; height: 205px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkQdmSwDcI/AAAAAAAAABI/C6yGnKN8ilU/s320/%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420381727198547394" border="0" /></a><br />הצ'רקסים מאמינים שהאשה היא במקום ראשון בחיי הגבר והמשפחה,האחראית על ניהול הבית והילדים ולא נולדה בשביל עבודה פיזית,לכן הבעל חולק איתה את עבודות הבית ומבקש את דעתה ואישורה בכל צעד שהוא נוקט בחיים שלו.בושה לגבר אם הוא מדבר בקולניות עם אשתו ( אם ירצו להעליב גבר רק תגיד לו אתה צועק על אשתך).כמעט ולא נשמע צעקות בין בני זוג.הם מגדלים את הילדים שלהם על ערכי הכבוד : כבוד למבוגר ממך. חט"ב הביניים שנמצאת בכפר מאופיינת באקלים בית ספרי שקט. הבנות והבנים גדלים על ערך הבחירה החופשית של בן הזוג העתידי ( הם קוראים לזה חיפוש אחר הנשמה שלך) כל צעיר או צעירה מותר להם לחפש,לצאת ולהכיר עד שימצאו את המתאים/ה.<br />ההורים בדרך כלל לא מתנגדים לבחירה של בניהם,ועל כן אחוז הגירושים הוא נמוך מאד.<br /><br />האחמדים:<br />הגענו לכבאביר שבחיפה שם מתגוררים האחמדים. הם מוסלמים,מאמינים בקוראאן הספר הקדוש שלהם, מאמינים בנביא מוחמד ובחדיס. ההבדל הוא שהם מאמינים שהמשיח הגיע לפני 150 שנה בדמותו של מרזה אחמד ואילו המוסלמים עדיין מחכים להופעתו של (הדג'אל) ולאחר מכן להופעתו של המשיח.הדג'אל לפי הפירוש שלהם הוא השליטה של מדינות המערב ואמריקה במדינות אחרות והמלחמה של מדינות אלה באיסלאם.<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkVQUXgrDI/AAAAAAAAABQ/Pe4zb5RbJkQ/s1600-h/%D7%90%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 219px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkVQUXgrDI/AAAAAAAAABQ/Pe4zb5RbJkQ/s320/%D7%90%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420386996606512178" border="0" /></a><br />הם מאמינים שרק הקבוצה שלהם או מי שמצטרף אליהם הם אלה שהולכים בדרך הנכונה של האל. פעילות מרשימה שהם עשו כמו בניית מסגדים במדינות שונות בעולם המערבי, ותרגום הקוראאן ל 70 שפות.<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkXoiTMOlI/AAAAAAAAABg/lezEqQt2Y1Y/s1600-h/%D7%90%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D+3.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 240px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkXoiTMOlI/AAAAAAAAABg/lezEqQt2Y1Y/s320/%D7%90%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D+3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420389611686607442" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkYS9E7s2I/AAAAAAAAABo/n_HO0s2m8y4/s1600-h/ahmadim.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 240px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SzkYS9E7s2I/AAAAAAAAABo/n_HO0s2m8y4/s320/ahmadim.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5420390340429067106" border="0" /></a>לסיום:<br />המורים שהיו בסיור הפגינו יכולת להבין ולקבל את האחר. שמעו,הקשיבו ושאלו למרות שמדובר בעניין רגיש (הדת) הצליחו להבין ולחפש אלמנטים משותפים בין הדת המוסלמית לבין הדת המוסלמית האחמדית ולא ננעלו על ההבדלים אכן , יצאו עם רגשות מעורבים אך שמחו על ההזדמנות להכיר מקרוב את שתי הקבוצות האלה. לי אישית זה סיור מיוחד ומרגש במיוחד שזו פעם ראשונה שאני מבקרת אצלם.<br />אינסאף שואהנה<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-7986394957884482119?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-92182630331648927952009-11-21T11:43:00.000-08:002009-11-22T04:40:04.845-08:00<strong><span style="font-family:courier new;font-size:100%;">ביום ה 12.11 התקיים כנס באונ' תל אביב והייתי נוכחת בהרצאות של המושב הראשון שהשתתפו בו פרופ' יצחק רייטר, פרופ' יואב גלבר, ד"ר יאיר בוימל וד"ר אמל ג'מאל . הנושא שהוצג נשא את הכותרת מ" היועץ לענייני ערבים" ועד "השר לענייני מיעוטים" - פרספקטיבה היסטורית.</span><br /></strong><br /><br /><p><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SwhHTbpxdNI/AAAAAAAAAAg/tbgerp6FBp8/s1600/%D7%9B%D7%A0%D7%A15.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5406649751824331986" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: pointer; HEIGHT: 240px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SwhHTbpxdNI/AAAAAAAAAAg/tbgerp6FBp8/s320/%D7%9B%D7%A0%D7%A15.jpg" border="0" /></a><span style="font-family:courier new;"> <strong>מעבר לזה שנהניתי מכל רגע להקשיב לניתוח החכם והנפלא שהציגו המרצים בהתבסס על ההיסטוריה והמידע המצטבר בסוגית אי השוויון לאזרחים הערבים בישראל, אציין בקצרה נקודות או בעצם מושגים בולטים בהרצאותיהם של הנכבדים.<br />פרופ' יצחק רייטר מציג את היחס כלפי האזרחים הערבים על ציר של זמן וממשלות.<br />בניתוח שלו מראה שדווקא בתקופת ממשלת רבין - פרס ( 1992 - 1996) שנהוג לקרוא לה "תור הזהב" , לא היתה תרומה משמעותית לקידום מצב האזרחים הערבים, אפילו ממשלות אחרות תרמו יותר.<br />ד"ר יאיר בוימל דבר על פענוח צופן מדיניות הממסד הישראלי כלפי הערבים בישראל. הוא טבע את המושג "הפקרה מושגחת" בהתיחסו למדיניות הממסד כלפי אזרחים ערבים בישראל.</strong></span><br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"></p><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SwhTttYwphI/AAAAAAAAAAo/Yq0pO61ZIIY/s1600/%D7%9B%D7%A0%D7%A1+3.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5406663397400946194" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: pointer; HEIGHT: 240px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/SwhTttYwphI/AAAAAAAAAAo/Yq0pO61ZIIY/s320/%D7%9B%D7%A0%D7%A1+3.jpg" border="0" /></a><strong> </strong><strong><span style="font-size:100%;">ד"ר אמל ג'מאל הציג את המושג " אזרחות חלולה". בו טען באופן מנומק שמדיניות הממשלות השונות בישראל<br />רוקנה את המשמעות מאזרחותם של הערבים בישראל.<br /><style> <!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Cambria Math"; panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:roman; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:-1610611985 1107304683 0 0 159 0;} @font-face {font-family:David; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} .MsoChpDefault {mso-style-type:export-only; mso-default-props:yes; font-size:10.0pt; mso-ansi-font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:10.0pt;} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><br /></strong></span><p class="MsoNormal" dir="rtl" style="font-family:arial;"><span lang="HE" style="font-size:100%;"><?xml:namespace prefix = o /><o:p></o:p></span></p><span style="font-family:courier new;font-size:100%;"><br /><br /></span><style> <!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Cambria Math"; panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:roman; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:-1610611985 1107304683 0 0 159 0;} @font-face {font-family:David; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} .MsoChpDefault {mso-style-type:export-only; mso-default-props:yes; font-size:10.0pt; mso-ansi-font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:10.0pt;} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-9218263033164892795?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-4375364006312943172009-11-11T04:22:00.000-08:002009-11-11T04:55:19.986-08:00<span style="font-family:arial;">במהלך העבודה על פרויקט "מגנים על זכויות אדם" (שאוטוטו עולה לאוויר...) אני זוכה לפגוש אנשים מדהימים ומעוררי הערצה.<br /><br />פגישה אחת כזו הזדמנה לי בשבוע שעבר עם שתי נציגות של "בוגרי הנוער העובד והלומד" שבזכותן התוודעתי לפעילות המבורכת של חברי הקבוצה.<br /><br />בוגרי הנוער העובד מפעילים, בין היתר, פרויקטים שונים שמטרתם לסייע לפליטים המגיעים למדינת ישראל.<br /><br />את אחת העשיות המבורכות שלהם מהעבר תוכלו לראות בסרט על מבצע הכנסת אורחים:<br /></span><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/-LBjMeGtZYQ&amp;hl=en&amp;fs=1&amp;"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><br /><embed src="http://www.youtube.com/v/-LBjMeGtZYQ&hl=en&fs=1&" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="320" height="265"></embed></object><br /><br /><span style="font-family:arial;">היום שותפים בוגרי הנוער העובד בפרויקטים נוספים, כמו הפעלתו של בית הספר "דרור" שנותן מענה לעשרות נערים ונערות, פליטים בני 16-18. (בית הספר הוקם בשיתוף עם תכנית היל"ה. )<br /><br />לפגישה הביאה לי גילה, פעילה בקבוצת הבוגרים, שתי חוברות מקסימות ומרגשות שמסכמות תהליך עבודה עם נערים ונערות, פליטים בישראל, שכתבו ביחד חוברת הכוללת את סיפורי החיים שלהם ("כל הילדים של אפריקה טובים"), ומעין מילון להגדרת מילים בעברית ("כל העולם במילים שלנו").<br />רוצים לדעת, למשל, איך מגדירים נערים פליטים את המושג או"ם? -<br /><br />או"מ (UN)<br />יעזור לכל העולם.<br />יעזור לאנשים, יעזור למדינה שיש לו בלאגן.<br />אתה מגיע ממדינה למדינה - יעזור לך האו"מ.<br />יעזור לך כל מה שיכול. או"מ זה טוב.<br />האו"מ מסתכל על כל המדינות בעולם.<br />גם מדינה יש לו בלאגן הוא הולך לשם. ועוזר במה שיכול.<br />אני הייתי באו"מ, נתן לי דף של 6 חודשים, אני עם הדף הלכתי בלוד.<br />הדף של 6 חודשים זה שקט.<br />האנשים של לוד אומרים ככה.<br /><br />ולסיום, פרויקט מדליק שמפעיל דוד קנדל: קבוצת היפ הופ בשם "צאצאי הנילוס":<br /></span><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/szgrY3JnfIU&amp;hl=en&amp;fs=1&amp;"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><br /><embed src="http://www.youtube.com/v/szgrY3JnfIU&hl=en&fs=1&" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="320" height="265"></embed></object><br /><br /><span style="font-family:arial;">כתבה: ענת בסר</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-437536400631294317?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-45285312962420653882009-10-28T08:54:00.000-07:002009-10-28T09:11:50.010-07:00היום נפגשתי עם קיוית, מורה דתייה לתקשורת בבית ספר חילוני בגן יבנה. קיוית הזהירה אותי ואמרה שיש להם התנגדות לכתיבה בעיתון "עם ערבים", זה מאוד מפריע לה ומפתיע אותה ולדבריה הם מאוד לא רב-תרבותיים. דיברנו לפני המפגש והיא סיפרה שהתגוררה בעבר בהנחלות, הכירה ערבים וגם היום יש לה חברה מוסלמית. בעיניה ההיכרות והמפגש חשובים.<br />אמרתי לה שמבחינתי זה ממש מאיר עיניים, כי יש לי דעות קדומות; חשבתי שדתיים, ובעיקר כאלה שגרים בהתנחלויות, לא בדיוק בעד הידברות והיכרות...<br />המפגש עם התלמידים היה באמת טעון ונשמעו שם דברים כמו - למה הם ערבים, למה צריך את זה? למה בערבית? אני לא רוצה שיתרגמו לערבית.<br />לא יצא לי להיתקל בכזאת התנגדות חריפה עד עכשיו, אבל החלטתי לספר להם על הדעות הקדומות שלי; אני שגדלתי בבית מאוד חילוני ובעיר חילונית, לא הכרתי דתיים והייתי בטוחה שהם אנטי דמוקרטיים, סגורים ושמרנים. כשהתחלתי להכיר דתיים גיליתי שהם יכולים להיות מאוד פתוחים, פלורליסטים וגם מחנכים לזכויות אדם ודמוקרטיה.<br />הדעות הקדומות שלי נבעו מזה שלא הכרתי כמעט דתיים. כשלא מכירים נוצרים הדעות הקדומות והסטריאוטיפים.<br />הרגשתי שאצל חלקם זה הזיז משהו, אצל אחרים לא, אבל אני מודה שגם אני עברתי תהליך וגיליתי שיש לי לא מעט דעות קדומות בעצמי...<br /><br />כתבה נועה שפירא<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-4528531296242065388?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>נסיון ליצור בלוגhttp://www.blogger.com/profile/16775227933028567246noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-70089350885384322112009-10-17T10:50:00.000-07:002009-10-17T11:25:52.597-07:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/StoLTD18nCI/AAAAAAAABXM/gQGK4NPnSog/s1600-h/hats.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5393635925806586914" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 213px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/StoLTD18nCI/AAAAAAAABXM/gQGK4NPnSog/s320/hats.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/StoKc242KrI/AAAAAAAABXE/FF-V9sz4UmY/s1600-h/hats.jpg"></a><br /><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/StoHwedbJDI/AAAAAAAABW8/pjQqdj5_x_I/s1600-h/dorner.jpg"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5393632033121182770" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 213px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Jp7xkrWiQDA/StoHwedbJDI/AAAAAAAABW8/pjQqdj5_x_I/s320/dorner.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;">היה זה שבוע מעניין. ביום שלישי </span><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:arial;">נסענו עם</span><span style="font-family:arial;"> אינסאף ונועה לפתיחת <a href="http://commonground.cet.ac.il/ShowItem.aspx?itemId=856&amp;itemState=VIEW&amp;language=HEB&amp;itemType=2">"מבוך השלום</a>" במוזיאון עין דור. </span></span></div><br /><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;">הנוכחות היתה מרשימה (כ- 100 מורים יהודים וערבים). ההרצאה של דליה דורנר על השוויון הייתה מעניינת. בפרט התמוגגת מהסיפור על כך שבבג"ץ השילוט השופט חשין התנגד למימד הקבוצתי של הזכות לשפה. הנימוקים של של השופטים האחרים אשר תמכו בהכרה בזכות לשפה של אזרחי ישראל הערביים כזכות קבוצתית היו: א. השפה הערבית מוכרת כשפה רשמית בישראל וב. מתקיימת בישראל מערכת חינוך בשפה הערבית במסגרת משרד החינוך.</span></div><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;">השופטת דורנר התייחסה לפסקי דין מהותיים רבין כגון פס"ד אליס מילר, קעדן ועוד. היא גם ציינה תופעה מצערת של פסקי דין שהרשות המבצעת אינה אוכפת ונתנה דוגמא כואבת במיוחד: ילדי תסמונת דאון וחוק השילוב. העותרים חזרו וטענו לבזיון בית המשפט. בסופו של דבר בית המשפט הוציא צו וחייב את הממשלה לשלם 123 מיליון ₪ למימון הוצאות החינוך של אותם ילדים.</span></div><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">התערוכה עצמה היתה מרשימה. היא מיועדת לתלמידים יהודים וערבים בכיתות ד' עד ז'.</span></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">מטרות התערוכה הן: חיזוק מיומנויות התקשורת של הילדים, הגדלת המודעות העצמית במצבי קונפליקט ורכישת כלים להתמודדות עם סכסוכים.</span><br /></div><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">הנושאים בה הם: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;">השווה והשונה<br />התבוננות ופרשנות<br />ניהול סכסוכים<br />תקשורת<br />זכויות ואחריות</span></div><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">מאוד התרשמתי מהשילוב בין מצבים הקשורים למרקם החברה בישראל לבין העיסוק באלימות בתוך בתי הספר. שוחחתי עם האחראית ונדמה לי שניתן מאוד ליצור שיתוף פעולה עם בין הצלצולים ובפרט אני והחברה. </span><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">להלן דוגמא מעניינת של כיסוי ראש בדתות השונות.</span></div><br /><div><span style="font-family:Arial;"></span></div><br /><div></div><br /><br /><div></div><br /><br /><br /><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-7008935088538432211?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>מרים דרמוני שרביט Myriam Darmonihttp://www.blogger.com/profile/16914858928965816531noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-75835892622913275432009-09-23T02:24:00.000-07:002009-09-23T04:52:18.586-07:00ושוב אני חוזרת מפגישה בבית ספר, והפעם כבר עם קבוצה של כתבים צעירים מאוד - בכיתות ה'-ו' מבית הספר היסודי על שם פארוק בעוספייא. תכננתי לדבר איתם על חופש הביטוי, עיתונות חופשית, תפקיד התקשורת במדינה דמוקרטית, ומצאתי את עצמי מדברת איתם על נושאים לכתבות - חברתיות במיוחד.<br />מאוד מפתיע, בעיקר כשמדובר בילדים בני 10-11.<br />ילדה אחת רוצה לכתוב על אפליית נשים; היא תראיין אישה פמיניסטית מעוספייה, ותשאל למה אין נשים במועצה.<br />עוד ילדה שסובלת מנכות רוצה לכתוב על כך שקשה לה לעלות במדרגות והיא צריכה מעלית בבית הספר - בשבילה ובשביל עוד ילדים. היא גם דיברה על בעייה של זבל רב שנזרק בחורשה ופוגע באיכות הסביבה בעוספייה.<br />ילדה אחרת תכתוב על חיות בסכנת הכחדה, והם יכתבו גם על משבר המים, החיים בעוספייה וגם על שפעת החזירים.<br /><br />היה קצת קשה עם העברית, אבל באסמה המורה עזרה, תרגמה והסבירה.<br />זאת כבר השנה השנייה שלנו ביחד, נקווה שתהיה טובה.<br />ו... שמעתי גם דבר משמח - הכתבים משנה שעברה רוצים להמשיך את הפרוייקט גם בחטיבה.<br /><br />נועה שפירא<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-7583589262291327543?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>נסיון ליצור בלוגhttp://www.blogger.com/profile/16775227933028567246noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-68163937525034973662009-09-17T05:11:00.000-07:002009-09-20T06:36:57.916-07:00ממש לפני חצי שעה חזרתי ממפגש עם ארבע כיתות ט' בבית הספר ראשונים בגני תקווה, ומיד התיישבתי לכתוב, כדי לא לשכוח.<br />החלטתי לדבר איתם על נושא מאוד קרוב ללבם - חוק עבודת הנוער.<br />כולם סיפרו בהתלהבות על כך שכבר עבדו עם אבא שלהם או עשו בייביסיטר, אבל יש גם כמה שהיו שכירים והתנסו בעבודה "אמיתית".<br />גיליתי שנושא העבודה חשוב להם, וכמו שאחד מהם אמר - הרבה בני נוער היום עובדים וחשוב להם להרוויח כסף. מתברר שהם די מודעים לזכויות העובדים שלהם וידעו אפילו לומר שהם אמורים להרוויח 15.58 שקלים לשעה. ובכל זאת היו גם מקרים של ניצול - נערה ששילמו לה רק 10 שקלים לשעה, נער שהתבקש לעבוד 10 שעות ביום בניקוי בריכה ועוד.<br />הראיתי להם מצגת על הפרת זכויות בני נוער עובדים, וגם על מה שאזרחים יכולים לעשות - <a href="http://www.youtube.com/watch?v=29-GBk5T8g4&amp;feature=related">סרטונים ביוטיוב</a>, קבוצות ברשת, כרזות, ארגון לבני נוער עובדים - הנוער העובד, וגם כתיבת כתבות בעיתון אינטרנטי לבני נוער - <a href="http://makomakan.cet.ac.il/">מקום מכאן</a>, עיתון רב תרבותי ודו לשוני, אליו אני רוצה שיצטרפו.<br />בדיונים עלו כמה נושאים משמעותיים; כנראה שמבחינתם עבודה היא כיף, לא משהו שהם ממש זקוקים לו, אבל דיברנו על כך שבישראל יש 400000 ילדים החיים מתחת לקו העוני, וביניהם גם בני נוער שחייבים להתפרנס. דיברנו על ניצול עובדים, על כוחו של המעסיק ועל חוקי המגן, שמגנים על זכויות העובדים.<br />היה להם קשה להבין למה יש חוקים ובכל זאת לא אוכפים אותם, ומכאן הדרך הייתה קצרה לשיחה על אזרחות פעילה ותפקיד האזרחים במדינה דמוקרטית. היו להם הרבה רעיונות - לעשות הפגנות, שביתות, להקים קבוצה שתפקח על מקומות עבודה, לעשות פרסומת בטלוויזיה, להקים איגוד מקצועי (כן, ממש במלים אלה), ואולי גם שאני פשוט אעבור מכיתה לכיתה...<br />הם ראו שבני נוער רבים כותבים על הנושאים האלה, ויכולים להשפיע.<br /><br />וכמובן שחשוב גם להזכיר את המפגש בנושא תאונות הדרכים. מעניין אותי לדעת מה חושבים על הנושא הזה בני נוער שעדיין לא נוהגים, אבל בכל זאת נמצאים על הכביש - ברכב של ההורים או כהולכי רגל.<br /><br />אני מקווה שהשנה יהיו הרבה כתבים צעירים, אכפתיים, מעורבים וגם כאלה שיכתבו על בידור ופנאי ונושאים לצעירים בלבד.<br /><br />נועה שפירא<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-6816393752503497366?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>נסיון ליצור בלוגhttp://www.blogger.com/profile/16775227933028567246noreply@blogger.com49tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-20146516338358373242009-07-22T13:55:00.000-07:002009-07-22T13:59:19.674-07:00<div dir="rtl" align="right"><br />22.7.09<br />إبداء رأي<br />العرب في إسرائيل والحلقة المغلقة<br />يوضع العرب في إسرائيل في حلقة محكمة الإغلاق .والمسؤول عن إغلاقها ليس إلا الشعب العربي في إسرائيل والشعب اليهودي في إسرائيل .<br />افتتح القول بوضوح وبدون أي ازدواجية في المعنى: العربي الإسرائيلي يريد ويرغب في أن يكون جزءا من المجتمع الإسرائيلي مثله مثل أي مواطن آخر في الدولة. ويشهد على ذلك <a href="http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18570">الاستفتاءات التي تجرى سنويا.</a> الشعور بالانتماء للشعب الفلسطيني والتضامن مع آلامهم ليس إلا شعور طبيعي يحمله كل إنسان لأبناء شعبه أينما كانوا. كان من المتوقع ان يفهم الشعب اليهودي وضع المواطنين العرب وذلك لحرصهم الكبير على المحافظة على علاقاتهم مع اليهود في المهجر. إذ ان اليهود في المهجر يحافظون على إخلاصهم للدولة التي يسكنون بها ويحافظون في نفس الوقت على تضامنهم مع دولة إسرائيل.إن خلط الأمور بين الإخلاص للدولة والشعور بالانتماء يؤدي إلى تدهور كامل في علاقات اليهود والعرب في إسرائيل ، في شتى مجالات الحياة. كل طرف في القضية يطالب الأخر بإثبات حسن نيته وإخلاصه : الشعب اليهودي بواسطة حكومته، حكومة الأكثرية الديمقراطية التي تعبّر عن رغبة أكثرية الشعب، تسن وتقترح في الآونة <a href="http://www.arabs48.com/display.x?cid=6&amp;sid=6&amp;id=64413">الأخيرة مجموعة من القوانين</a> التي تهدف كما يعتقد واضعيها بأنها تخدم وتعزز سيادة الدولة على مواطنيها وأراضيها. سمعنا عن قانون النكبة وقانون <a href="http://www.panet.co.il/online/articles/1/2/S-215227,1,2.html">لتهويد أسماء الشوارع </a> وقانون المواطنة والإخلاص..وما إلى ذلك من قوانين . والأكثرية هي أكثرية لا تستطيع الأقلية أن تؤثر على قرارات الأكثرية ألا في حالة وجود نظام ديمقراطي جوهري في الدولة. وهذه مسالة معقدة بحد ذاتها ولن نخوضها هنا. المواطن العربي الإسرائيلي الذي يطالب الحكومة بالمساواة في الحقوق وزوال التمييز الذي تأسس منذ قيام الدولة في شتى المجالات وأدى إلى فجوة عميقة في التحصيل التعليمي والسلم الاجتماعي ، نجده يصارع نوعا آخر من الاضطهاد، إذ يطالَب بمحو مشاعره وتاريخه وفي نفس الوقت، عليه أن يشكر الحكومة على سماحها له بان يلفظ أنفاسه تحت وطأة الظلم والتمييز المستفحل. فكيف يمكن للمظلوم أن يشكر ظالمه ؟ ! <br />إنصاف شواهنة </div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right"><br />22.7.09<br />הבעת דעה<br />הערבים בישראל<br />הערבים בישראל נמצאים בתוך מעגל סגור. ומי שאחראי על סגירתו הינו למרבית הפלא ,העם הערבי בישראל והעם היהודי בישראל.<br />אבהיר בזאת באופן חד משמעי שהעם הערבי בישראל רוצה ומבקש להיות חלק מהחברה הישראלית כמוהו כמו כל אזרח אחר במדינה. מעיד על כך הסקרים שנעשו בשנים קודמות .רגש השייכות לעם הפלסטיני וההזדהות עם סבלם הינו רגש טבעי נושא אותו כל אדם לבני עמו ולא משנה איפה הם גרים, הרגש קיים . דווקא היהודים שכל כך חשוב להם לשמור על זיקה חזקה בין ישראל לקהילות היהודיות ברחבי העולם היו צריכים להבין את מצבם של האזרחים הערבים. הרוב המכריע של האזרחים הערביים נאמנים למדינה אבל גם מזדהים עם הפלסטינים ברשות ובעזה כי הם חלק מהעם הפלסטיני. הרי זה מצבם של רוב היהודים בעולם: הם אזרחים נאמנים של מדינות שונות אבל הם גם מרגישים קירבה והזדהות ושותפות גורל עם ישראל.ערבוב בין נאמנות למדינה ולרגש השייכות מביא להרס הולך וגדל ביחסים בין יהודים לערבים הישראלים, בכל תחומי החיים. כל צד מבקש הוכחות לתום ליבו של האחר ולנאמנותו כלפיו: העם היהודי באמצעות הממשלה, ממשלת הרוב הדמוקרטי שמייצגת את רצונם של רוב העם , מחוקקת חוקים, ומציעה לחוקק חוקים קבוצה של חוקים שמטרתה העיקרית כמו שהוגיה סבורים , משרתת את טובת המדינה ומחזקת את הריבונות שלה על אזרחיה ואדמתה. שמענו על חוק הנכבה וחוק הפיכת שמות של רחובות לשמות עבריים והצעות כמו הצעת חוק הנאמנות ...ועוד כאלה. ורוב הוא רוב, המיעוט לא יכול להשפיע על החלטות הרוב אלא אם קיים במדינה משטר דמוקרטי מהותי,וזו סוגיה מורכבת בפני עצמה ולא נדון בה כעת.מדיניות שכזו גורמת להקצנת עמדות אצל הציבור הערבי.<br />האזרח הערבי ישראלי, שמבקש מהממשלה שוויון זכויות ודיכוי גזענות אשר השתרשה מאז קום המדינה בכל תחומי החיים ,ותוצאותיה נראים בפערים בין שתי הקבוצות בהישגים לימודיים ,רמת חיים וניעות חברתית, הוא נתקל במאבק מסוג אחר , מתבקש הוא למחוק את ההיסטוריה שלו ואת הרגשות שלו. ובה בעת , עליו להביע תודה לממשלה על זה שנותנת לו לנשום תחת הנטל של קיפוח והפלייה הולכים וגדלים. אז איך יכול בן אדם מקופח להביע תודה לזה שמקפח אותו?!<br /><br />אינסאף שואהנה<br /><br /><br /><br /><br /><br /> </div><div dir="rtl" align="right"> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-2014651633835837324?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-47544886277207316952009-06-05T20:53:00.000-07:002009-06-08T07:36:14.781-07:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/Si0ZKyqIw6I/AAAAAAAAAAU/Q9-TfUzH3sI/s1600-h/untitled.bmp"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344956005946540962" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 154px; CURSOR: hand; HEIGHT: 127px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/Si0ZKyqIw6I/AAAAAAAAAAU/Q9-TfUzH3sI/s320/untitled.bmp" border="0" /></a><br /><div><strong>استكمال آخر ..أم أكثر من ذلك<br /></strong>قبل حوالي السنة اشتركت في استكمال في بيت يتسيف في بئر السبع. كانت طريقي متوجهة إلى الجنوب تلقائية للغاية<br />بدون أية توقعات أن اقضي وقتا جميلا أو توقعات حول المضامين أو المحاضرين هناك . المحرك الذي جعلني أسافر هو حبي للتعلم وأيضا ضغط الجهاز التربوي لجمع نقاط لتحسين الراتب. عندما وصلت للمحاضرة الأولى رأيت مشتركين من العرب واليهود وقد حافظوا على نسبة الأقلية والأكثرية طبعا!!<br />عندما طلبت المسؤولة عن الاستكمال ان نتعرف على بعضنا البعض وجدنا بان ثلث الموجودين قدموا من اشكلون – معلمات وحاضنات. في ذاك الوقت ، كان ضرب الصواريخ على منطقة اشكلون في أوجه .<br />امتلأ الجو في القاعة بتوتر شديد واتضح بان المعلمات من اشكلون لم يعلموا بحضور المعلمين العرب . التصرف الإنساني الأول هو الابتعاد عن بعضنا ، ولكن جزءا من مراحل التعلم تمرر بواسطة ورشات عمل ولا بد أن نعمل معا في هذه الورشات. وكان من الضروري أن نتحدث، ونتبادل الآراء، ونرد على بعضنا البعض. فجأة ، قامت إحدى المعلمات وأعلنت سقوط صاروخ بجانب اشكلون وإنها مضطرة للتحدث هاتفيا مع أهل بيتها ، ومثلها طبعا كل المعلمات من اشكلون . اما باقي الحضور فقد بداوا بالتحدث عن الحدث وعن صعوبة ظروف الحياة في الجنوب في ظل الحرب وسقوط الصواريخ. اتجهت الأعين إلينا – العرب الموجودين في القاعة. اخترت أن اسكت وان لا أُظهر تضامني مع شعور المعلمات بالخوف وعن شرعية هذه المشاعر .فالأعين قالت الكثير أو على الأقل هكذا آمنت بداخلي.<br />بعد استراحة استمرت نصف ساعة، رجعنا للقاعة وابتدأت محاضرة جديدة عن التصدعات في المجتمع الإسرائيلي وطرق التعامل مع هذه التصدعات، وذلك من وجهة نظر المحاضر. فجأة دار حوار صاخب بين المعلمين واحدى المعلمات صرخت: أُنظر، أنا ألان جالسة أتعلم مع مجموعة من المعلمين العرب رغم سقوط الصواريخ . أنا لا اربط بينهم وبين الأحداث في اشكلون . لا اكره إنسان لأنه عربي. احد المعلمين العرب رد عليها قائلا: أنا احترم حديثك هذا وافهم وضعك والخوف الموجود داخلك بسبب الصواريخ ولو كنت مكانك لشعرت نفس الشعور ولكن عليّ أن أقول لك بأنك امتنعت حتى عن النظر إلينا وباتجاهنا ولهذا لا مكان للحديث عن تواصل اجتماعي .<br />استرسلت المعلمة في الحديث ردا عليه دون توقف، تحدثت عن والدتها التي قتلت في حرب الستة أيام وعن ترعرعها كيتيمة هي وإخوتها . قصة محزنة تمزق القلب . من الزاوية الأخرى للقاعة ، ابتدأ الحديث عن قصة أخرى لمشترك آخر ... هل تعلمون؟ لم تكن هناك حاجة للرد أو للتعزية كلنا شعرنا بهذه اللحظات بأننا بشر ولا شيء غير ذلك.<br />ستفاجاوا إن قلت لكم بأننا المشتركون، عرب ويهود ، بقينا معا طوال الوقت شعرنا بدفء قلوبنا وقد كان مثل السحر الذي مر بيننا .قضينا الليلة معا ضحكنا وحدثنا النكت .<br /><br /><strong>השתלמות או מעבר</strong><br /><br />מלפני שנה או יותר קצת, הייתי שותפה בהשתלמות אחת בבית יציב בבאר שבע. הנסיעה שלי לדרום הייתה אוטומטית ללא ציפיות גבוהות על הנאה , תכנים או מרצים . מה שהניע אותי זה דחף הלמידה ודחף המערכת לצבור עוד נקודות למשכורת. שהגעתי להרצאה הראשונה ראיתי שם משתתפים ערבים ויהודים כמובן שמרו על יחס רוב ומיעוט . שהאחראית על ההשתלמות בקשה לעשות סיבוב היכרות נוכחנו לדעת שיותר משליש הגיעו מאשקלון גננות ומורות. בזמנו היה ירי הטילים על האזור בשיאו. האווירה התמלאה במתח נוראי והסתבר שהמורות מאשקלון לא ידעו שיהיו משתתפים ערבים . האקט האנושי הראשון הוא התרחקות עד כמה שזה מתאפשר .הרי חלק מתהליך הלימוד מועבר בסדנאות ובלית ברירה היה צורך לדבר , להחליף דעות, ולהגיב אחד לשני. פתאום אחת המורות קמה ומודיעה שיש טיל שנפל ליד אשקלון והיא צריכה לדבר עם המשפחה , כל המורות מאשקלון ניסו ליצור קשר עם משפחותיהם והשאר דברו על המקרה ועל הקושי שבסיטואציה זו . מבטים נישאו אלינו –הערבים באולם- למרות ההזדהות שלי עם המורות מאשקלון , בחרתי לא להגיב. המבטים אמרו הכל, לפחות ככה האמנתי.<br />אחרי הפסקה של חצי שעה חזרנו לזירה. התחילה הרצאה חדשה סביב השסעים ופילוג בחברה הישראלית ודרכים להתמודד עם שסעים אלה, מפרספקטיבה של המרצה. העניין איכשהו גרם לוויכוח סוער ואז אחת המורות התפרצה ואמרה: הנה תראה אני יושבת פה לומדת עם קבוצה של מורים ערבים למרות ירי הטילים .אני לא קושרת אותם לתקריות באשקלון. אין לי שנאה כלפי בן אדם רק בגלל שהוא ערבי. מורה ערבי לא שתק והגיב: אני מכבד את דברייך ומבין את מצבך והפחד שאת שרויה בו בגלל ירי הטילים ואם הייתי במקומך גם הייתי מרגיש כמוך אבל אני חייב להגיד שאת לא יוצרת אפילו קשר עין עם הערבים פה לא לדבר על קשר חברתי . המורה מתחילה לדבר ולא הפסיקה וטוב שהיא לא הפסיקה , היא מתחילה לספר על אמא שלה שנהרגה במלחמת ששת הימים ועל איך גדלה יתומה היא והאחים שלה. סיפור טרגי עצוב שקורע את הלב. מהפינה השנייה בחדר התחיל סיפור אחר של משתתף אחר, ואתם יודעים מה? לא היה צריך להגיב או לנחם ,כולנו הרגשנו ברגע זה כבני אדם ולא יותר מזה.<br />ותתפלאו יום אחרי היינו ביחד כל הזמן הרגשנו את חום לבו של כל אחד כאילו קסם ועבר בין המשתתפים.בילינו את הלילה גם ביחד צחקנו וספרנו בדיחות . <a href="http://flickrcc.bluemountains.net/?terms=learn&amp;edit=yes&amp;page=1">התמונה מפליקר</a><br />אינסאף שואהנה</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-4754488627720731695?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-65501289713913416732009-05-25T09:49:00.000-07:002009-05-26T04:40:22.824-07:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">במסגרת עבודתי באתר </span><a href="http://makomakan.cet.ac.il/"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">מקום מכאן </span></a><span style="font-family:arial;font-size:130%;">- אתר לבני נוער יהודים וערבים, אני נפגשת עם בני נוער, ועם חלק מהם גם באופן קבוע. אני נהנית להיפגש איתם, להעלות נושאים ודילמות לדיון ולשמוע את דעתם.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">אבל, שמתי לב לזה שקשה להם לשמוע ביקורת מכל סוג על המדינה. לדוגמה, דיברתי איתם על חברה אזרחית ועל כך שבישראל יש יותר עמותות ופחות התארגנות אזרחית, בנסיון לשנות דברים. דיברתי, למשל, על חרם צרכנים במקרה של עליית מחירים לעומת ריבוי עמותות שמחלקות מזון, וראיתי שקשה להם לשמוע אפילו ביקורת כזאת, שאין לה כל קשר לפוליטיקה.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">מובן שאם מדובר בנושאים יותר שנויים במחלוקת ופוליטיים, קשה להם יותר להסתכל על המציאות בצורה מורכבת וביקורתית.<br /><br />חשבתי על כך (גם המורה שלהם העלתה את הנקודה הזאת) שחשוב להם מאוד בגיל הזה להרגיש שייכות למדינה, ובגלל גילם הצעיר יש להם נטייה לחלק את העולם לשחור ולבן, טוב ורע, אנחנו והם, והם לא מעוניינים לזעזע את תחושת השייכות והגאווה במדינה (למרות שלאורך ההיסטוריה מהפכות חברתיות, מרד, ושינויים, התרחשו דווקא אצל צעירים... מה קורה כאן?)<br /><br />מצד אחד, אני יכולה להבין את זה, אך גם מאוד חשוב לי לפתח את החשיבה הביקורתית שלהם, ולהראות להם עוד זוויות של המציאות. אני חושבת הרבה על הנושא הזה והדרך לדון בנושאים שהם מאוד רגישים בימים אלה.<br />אשמח לקבל רעיונות</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">נועה שפירא</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-6550128971391341673?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5712682098092704013.post-11294016346375187692009-05-25T06:37:00.000-07:002009-05-26T08:56:14.655-07:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/Shqku0FvmoI/AAAAAAAAAAM/WvXVh6Bhd74/s1600-h/refugees.bmp"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5339761432364817026" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 213px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_gdXtqjLVMM0/Shqku0FvmoI/AAAAAAAAAAM/WvXVh6Bhd74/s320/refugees.bmp" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">בדרך ל</span><a href="http://www.shimur.org/article.php?id=1163"><span style="font-size:130%;">עתלית</span></a><span style="font-size:130%;"> .. אוטובוס מלא בילדים וילדות קולניים בני 10-11. אני הורה מלווה לבני הלל. בתום שעה מגיעים למחנה המעפילים בעתלית. ראשית סיור באתר. מצריף לצריף המדריכה החביבה מספרת על העפלה. </span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;"></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">ילדי הכיתה בקיאים מאוד בהיסטוריה של העפלה. חודש שלם הם שקדו על עבודות חקר וקשה להפתיע אותם. היא שואלת ומצפה לתשובות מסוימות. כשמגיעות תשובות אחרות היא פשוט מתעלמת.. דוגמא? מדוע הבריטים לא נתנו ליהודים לעלות לארץ ישראל? ילדה מנסה את מזלה: "הבריטים שלטו פה. הם היו חייבים להיות מאוזנים ולא להעדיף את היהודים לעומת הערבים." דווקא תשובה לא רעה לטעמי אבל לא לדעתה של המדריכה. והתשובה היא: "הנפט! לערבים יש נפט והבריטים רצו את הנפט של הערבים בכל המזרח התיכון!" </span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;"></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">התחיל בינוני.. בכל אופן ממשיכים ופוקדים צריף ובו פריטים שונים מאותה התקופה. אנו מגיעים לצריף ה"דסינפקציה". כאן המדריכה ממש "מתלהבת": "תארו לכן היהודים שרק הגיעו מהשואה ואומרים להם להתפשט ולהיכנס למקלחות. תארו לכם!" אבל הבריטים לא התכוונו להרוג את היהודים ואת זה היא בכל אופן אמרה. הוקרן סרט סביר ואז יצאנו אל חניית האוטובוסים. </span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;"></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">האוטובוס הוריד אותנו ליד החולות בקרבת הים. מכאן ובשעתיים הקרובות לא עוד כיתה ה' 1 אנחנו "מחלקה 1". שעה כבר 21:30 וכולנו חיילים וחיילות בפלמ"ח. והנה זה מתחיל. טור אחד, שני טורים, להסתתר, "פזצטה", לרוץ, לזחול במנהרה, לגעת בים.. ובקיצור טירונות! הלילה הזה חשוך.</span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;"></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">סיפור המסגרת הינו שאנחנו לוחמים בפלמ"ח ובאנו לכאן להגניב לארץ מעפילים לפני שהחיילים הבריטים שמסיירים באיזור יכלאו אותם לתוך המחנה. המדריכה מסבירה אותו בהתחלה אבל לאורך הסיור אין כבר אזכור למשימה. </span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;"></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">העייפות גוברת ולא מעט ילדים מתחילים להתייאש מהריצות בדיונות ומ"מספרי ברזל להתפקד". על הדרך קיבלו הילדים תעודות חוגר ודיסקיות. הילדים נדרשו לצעוק בקולי קולות : "בנשק זה המופקד בידי על-ידי ארגון ההגנה בארץ ישראל, אלחם באוייבי עמי בלי כניעה, בלי רתיעה ובמסירות נפש." </span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;"></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">מילה אחת לא נאמרה על הפליטים של 2009. אף מילה על </span><a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/1391202947/"><span style="font-size:130%;">ניצולי רצח העם בדרפור </span></a><span style="font-size:130%;">שמחפשים את מזלם בתל אביב. אף משפט על כך שהיום ישראל היא מדינה ריבונית שמגיעים אליה מבקשי מקלט חסרי כל. היום התפרסמה </span><a href="http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3716370,00.html"><span style="font-size:130%;">עוד ידיעה </span></a><span style="font-size:130%;">על פליט שנורא על-ידי חייל מצרי בעודו מנסה לחצות את הגבול אל ישראל. טוב ללמוד את ההיסטוריה של העם היהודי המוכה. אבל מדוע לא לטפח בקרב הילדים הצעירים חמלה? למה רק אנחנו תמיד הקורבנות? אם נספר על סבלותיהם של אחרים משהו ייסדק באהבת המולדת? </span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;"><br />מרים דרמוני שרביט, מנהלת המחלקה לאזרחות וחינוך אזרחי, מטח<br /></div></span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5712682098092704013-1129401634637518769?l=democracet.blogspot.com' alt='' /></div>צוות חינוך אזרחי ודמוקרטיה במטח طاقم التربية المدنية والديمقراطية في مطاحhttp://www.blogger.com/profile/11420276622584857620noreply@blogger.com3