ושוב אני חוזרת מפגישה בבית ספר, והפעם כבר עם קבוצה של כתבים צעירים מאוד - בכיתות ה'-ו' מבית הספר היסודי על שם פארוק בעוספייא. תכננתי לדבר איתם על חופש הביטוי, עיתונות חופשית, תפקיד התקשורת במדינה דמוקרטית, ומצאתי את עצמי מדברת איתם על נושאים לכתבות - חברתיות במיוחד.
מאוד מפתיע, בעיקר כשמדובר בילדים בני 10-11.
ילדה אחת רוצה לכתוב על אפליית נשים; היא תראיין אישה פמיניסטית מעוספייה, ותשאל למה אין נשים במועצה.
עוד ילדה שסובלת מנכות רוצה לכתוב על כך שקשה לה לעלות במדרגות והיא צריכה מעלית בבית הספר - בשבילה ובשביל עוד ילדים. היא גם דיברה על בעייה של זבל רב שנזרק בחורשה ופוגע באיכות הסביבה בעוספייה.
ילדה אחרת תכתוב על חיות בסכנת הכחדה, והם יכתבו גם על משבר המים, החיים בעוספייה וגם על שפעת החזירים.
היה קצת קשה עם העברית, אבל באסמה המורה עזרה, תרגמה והסבירה.
זאת כבר השנה השנייה שלנו ביחד, נקווה שתהיה טובה.
ו... שמעתי גם דבר משמח - הכתבים משנה שעברה רוצים להמשיך את הפרוייקט גם בחטיבה.
נועה שפירא
יום רביעי, 23 בספטמבר 2009
יום חמישי, 17 בספטמבר 2009
כתבים צעירים ואזרחים פעילים
ממש לפני חצי שעה חזרתי ממפגש עם ארבע כיתות ט' בבית הספר ראשונים בגני תקווה, ומיד התיישבתי לכתוב, כדי לא לשכוח.
החלטתי לדבר איתם על נושא מאוד קרוב ללבם - חוק עבודת הנוער.
כולם סיפרו בהתלהבות על כך שכבר עבדו עם אבא שלהם או עשו בייביסיטר, אבל יש גם כמה שהיו שכירים והתנסו בעבודה "אמיתית".
גיליתי שנושא העבודה חשוב להם, וכמו שאחד מהם אמר - הרבה בני נוער היום עובדים וחשוב להם להרוויח כסף. מתברר שהם די מודעים לזכויות העובדים שלהם וידעו אפילו לומר שהם אמורים להרוויח 15.58 שקלים לשעה. ובכל זאת היו גם מקרים של ניצול - נערה ששילמו לה רק 10 שקלים לשעה, נער שהתבקש לעבוד 10 שעות ביום בניקוי בריכה ועוד.
הראיתי להם מצגת על הפרת זכויות בני נוער עובדים, וגם על מה שאזרחים יכולים לעשות - סרטונים ביוטיוב, קבוצות ברשת, כרזות, ארגון לבני נוער עובדים - הנוער העובד, וגם כתיבת כתבות בעיתון אינטרנטי לבני נוער - מקום מכאן, עיתון רב תרבותי ודו לשוני, אליו אני רוצה שיצטרפו.
בדיונים עלו כמה נושאים משמעותיים; כנראה שמבחינתם עבודה היא כיף, לא משהו שהם ממש זקוקים לו, אבל דיברנו על כך שבישראל יש 400000 ילדים החיים מתחת לקו העוני, וביניהם גם בני נוער שחייבים להתפרנס. דיברנו על ניצול עובדים, על כוחו של המעסיק ועל חוקי המגן, שמגנים על זכויות העובדים.
היה להם קשה להבין למה יש חוקים ובכל זאת לא אוכפים אותם, ומכאן הדרך הייתה קצרה לשיחה על אזרחות פעילה ותפקיד האזרחים במדינה דמוקרטית. היו להם הרבה רעיונות - לעשות הפגנות, שביתות, להקים קבוצה שתפקח על מקומות עבודה, לעשות פרסומת בטלוויזיה, להקים איגוד מקצועי (כן, ממש במלים אלה), ואולי גם שאני פשוט אעבור מכיתה לכיתה...
הם ראו שבני נוער רבים כותבים על הנושאים האלה, ויכולים להשפיע.
וכמובן שחשוב גם להזכיר את המפגש בנושא תאונות הדרכים. מעניין אותי לדעת מה חושבים על הנושא הזה בני נוער שעדיין לא נוהגים, אבל בכל זאת נמצאים על הכביש - ברכב של ההורים או כהולכי רגל.
אני מקווה שהשנה יהיו הרבה כתבים צעירים, אכפתיים, מעורבים וגם כאלה שיכתבו על בידור ופנאי ונושאים לצעירים בלבד.
נועה שפירא
החלטתי לדבר איתם על נושא מאוד קרוב ללבם - חוק עבודת הנוער.
כולם סיפרו בהתלהבות על כך שכבר עבדו עם אבא שלהם או עשו בייביסיטר, אבל יש גם כמה שהיו שכירים והתנסו בעבודה "אמיתית".
גיליתי שנושא העבודה חשוב להם, וכמו שאחד מהם אמר - הרבה בני נוער היום עובדים וחשוב להם להרוויח כסף. מתברר שהם די מודעים לזכויות העובדים שלהם וידעו אפילו לומר שהם אמורים להרוויח 15.58 שקלים לשעה. ובכל זאת היו גם מקרים של ניצול - נערה ששילמו לה רק 10 שקלים לשעה, נער שהתבקש לעבוד 10 שעות ביום בניקוי בריכה ועוד.
הראיתי להם מצגת על הפרת זכויות בני נוער עובדים, וגם על מה שאזרחים יכולים לעשות - סרטונים ביוטיוב, קבוצות ברשת, כרזות, ארגון לבני נוער עובדים - הנוער העובד, וגם כתיבת כתבות בעיתון אינטרנטי לבני נוער - מקום מכאן, עיתון רב תרבותי ודו לשוני, אליו אני רוצה שיצטרפו.
בדיונים עלו כמה נושאים משמעותיים; כנראה שמבחינתם עבודה היא כיף, לא משהו שהם ממש זקוקים לו, אבל דיברנו על כך שבישראל יש 400000 ילדים החיים מתחת לקו העוני, וביניהם גם בני נוער שחייבים להתפרנס. דיברנו על ניצול עובדים, על כוחו של המעסיק ועל חוקי המגן, שמגנים על זכויות העובדים.
היה להם קשה להבין למה יש חוקים ובכל זאת לא אוכפים אותם, ומכאן הדרך הייתה קצרה לשיחה על אזרחות פעילה ותפקיד האזרחים במדינה דמוקרטית. היו להם הרבה רעיונות - לעשות הפגנות, שביתות, להקים קבוצה שתפקח על מקומות עבודה, לעשות פרסומת בטלוויזיה, להקים איגוד מקצועי (כן, ממש במלים אלה), ואולי גם שאני פשוט אעבור מכיתה לכיתה...
הם ראו שבני נוער רבים כותבים על הנושאים האלה, ויכולים להשפיע.
וכמובן שחשוב גם להזכיר את המפגש בנושא תאונות הדרכים. מעניין אותי לדעת מה חושבים על הנושא הזה בני נוער שעדיין לא נוהגים, אבל בכל זאת נמצאים על הכביש - ברכב של ההורים או כהולכי רגל.
אני מקווה שהשנה יהיו הרבה כתבים צעירים, אכפתיים, מעורבים וגם כאלה שיכתבו על בידור ופנאי ונושאים לצעירים בלבד.
נועה שפירא
הירשם ל-
תגובות (Atom)