דעות קדומות מאוד

היום נפגשתי עם קיוית, מורה דתייה לתקשורת בבית ספר חילוני בגן יבנה. קיוית הזהירה אותי ואמרה שיש להם התנגדות לכתיבה בעיתון "עם ערבים", זה מאוד מפריע לה ומפתיע אותה ולדבריה הם מאוד לא רב-תרבותיים. דיברנו לפני המפגש והיא סיפרה שהתגוררה בעבר בהנחלות, הכירה ערבים וגם היום יש לה חברה מוסלמית. בעיניה ההיכרות והמפגש חשובים.
אמרתי לה שמבחינתי זה ממש מאיר עיניים, כי יש לי דעות קדומות; חשבתי שדתיים, ובעיקר כאלה שגרים בהתנחלויות, לא בדיוק בעד הידברות והיכרות...
המפגש עם התלמידים היה באמת טעון ונשמעו שם דברים כמו - למה הם ערבים, למה צריך את זה? למה בערבית? אני לא רוצה שיתרגמו לערבית.
לא יצא לי להיתקל בכזאת התנגדות חריפה עד עכשיו, אבל החלטתי לספר להם על הדעות הקדומות שלי; אני שגדלתי בבית מאוד חילוני ובעיר חילונית, לא הכרתי דתיים והייתי בטוחה שהם אנטי דמוקרטיים, סגורים ושמרנים. כשהתחלתי להכיר דתיים גיליתי שהם יכולים להיות מאוד פתוחים, פלורליסטים וגם מחנכים לזכויות אדם ודמוקרטיה.
הדעות הקדומות שלי נבעו מזה שלא הכרתי כמעט דתיים. כשלא מכירים נוצרים הדעות הקדומות והסטריאוטיפים.
הרגשתי שאצל חלקם זה הזיז משהו, אצל אחרים לא, אבל אני מודה שגם אני עברתי תהליך וגיליתי שיש לי לא מעט דעות קדומות בעצמי...

כתבה נועה שפירא

מבוך השלום במוזיאון קיבוץ עין דור

היה זה שבוע מעניין. ביום שלישי נסענו עם אינסאף ונועה לפתיחת "מבוך השלום" במוזיאון עין דור.

הנוכחות היתה מרשימה (כ- 100 מורים יהודים וערבים). ההרצאה של דליה דורנר על השוויון הייתה מעניינת. בפרט התמוגגת מהסיפור על כך שבבג"ץ השילוט השופט חשין התנגד למימד הקבוצתי של הזכות לשפה. הנימוקים של של השופטים האחרים אשר תמכו בהכרה בזכות לשפה של אזרחי ישראל הערביים כזכות קבוצתית היו: א. השפה הערבית מוכרת כשפה רשמית בישראל וב. מתקיימת בישראל מערכת חינוך בשפה הערבית במסגרת משרד החינוך.

השופטת דורנר התייחסה לפסקי דין מהותיים רבין כגון פס"ד אליס מילר, קעדן ועוד. היא גם ציינה תופעה מצערת של פסקי דין שהרשות המבצעת אינה אוכפת ונתנה דוגמא כואבת במיוחד: ילדי תסמונת דאון וחוק השילוב. העותרים חזרו וטענו לבזיון בית המשפט. בסופו של דבר בית המשפט הוציא צו וחייב את הממשלה לשלם 123 מיליון ₪ למימון הוצאות החינוך של אותם ילדים.

התערוכה עצמה היתה מרשימה. היא מיועדת לתלמידים יהודים וערבים בכיתות ד' עד ז'.

מטרות התערוכה הן: חיזוק מיומנויות התקשורת של הילדים, הגדלת המודעות העצמית במצבי קונפליקט ורכישת כלים להתמודדות עם סכסוכים.

הנושאים בה הם:
השווה והשונה
התבוננות ופרשנות
ניהול סכסוכים
תקשורת
זכויות ואחריות

מאוד התרשמתי מהשילוב בין מצבים הקשורים למרקם החברה בישראל לבין העיסוק באלימות בתוך בתי הספר. שוחחתי עם האחראית ונדמה לי שניתן מאוד ליצור שיתוף פעולה עם בין הצלצולים ובפרט אני והחברה. להלן דוגמא מעניינת של כיסוי ראש בדתות השונות.