יום עיון למורי מקצוע האזרחות בתיכונים, התקיים בבית המשפט העליון בתאריך 24.6.10
המנחה אורנה יאיר, מנהלת מוזיאון בית המשפט העליון
פתחה את המפגש בהסבר מעניין על הקשר בין פסיקות בית המשפט לבין החינוך. למרות הפרדת הרשויות בישראל יש שיתוף פעולה קיים ביניהם, פסיקות בית המשפט העבירו מסר ברור בהקשר הנורמות הנוגעות בכבוד האדם וחירותו המציאות משתנה לפני הפסיקה ואחריה, לדוגמה פסק דין בראון בשנת 1954 פס"ד משמעותי שהתוצאה שלו הייתה חינוכית לגמרי ושינתה את פני המציאות בארצות הברית.
השופטת דנה כהן – שופטת בבית משפט עליון
דברה גם היא על זיקתו של בית המשפט לחינוך : בית המשפט עסק וממשיך לעסוק בשאלות משפטיות שנוגעות לחינוך המרחיבות את האוטונומיה האישית של האזרח בחברה הישראלית , לדוגמה פרשת עמנואל: עד עכשיו ממשיך בית המשפט לעסוק בפרשה ונכנס לנושאים כמו אפליה, גזענות וגם כן אלימות. בפס"דים שלו מגן בית המשפט על הזכויות של האדם ועל הערכים של האדם.
מפמ"ר האזרחות אדר כהן
המפמ"ר הסביר על הסיור במוזיאון בית המשפט העליון והמליץ ליישם את הסיור בבתי הספר שדרכו מתנסה התלמיד בדיוני דילמה קשים ומציאותיים שהשופטים היו צריכים להכריע תוך התייחסות למשפט העברי והמשפט הישראלי. המפמ"ר הדגיש גם כן את הצד החווייתי בלמידה על ידי שימוש באתרים אמיתיים כמו הכנסת ובית המשפט העליון דבר שעוזר ביישום החומר הנלמד בבתי הספר.
הרצאה של ד"ר בני פורת - המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר פורת אומר שהמשפט העברי מלווה אותנו במהלך שישים השנה האחרונים כאתגר. בבתי המשפט הישראלים המשפט העברי מייצג את הניסיון המודרני להשתלב. הלכת בין אדם לחברו ובין אדם למקום זה נושא שעסקו בו בתחום המשפט העברי.
היחס למשפט העברי מתחלק לשני מצבים: מצוי ורצוי
המצוי:
החל משנות ה-60 ועד שנות ה-70 היה ניסיון להשתלבויות של המשפט העברי אם במישור החקיקה ואם במישור הפסיקה.
קיימים גם תחומים שבית המשפט בוחר לא לעסוק בהם ומעדיף להעביר אותם לבתי דין רבניים, למשל נישואים וגירושים ותחומים שעוסקים בפוליטיקה.
שלוש קליפות להשתלבות המשפט העברי במשפט הישראלי
קליפה חיצונית - השימוש במונחים ומטבעות לשון מהמשפט העברי כמו חוק השומרים 1967
קליטת הרוח של המשפט העברי - קליטה של רעיון כללי , למשל, חוק איסור לשון הרע- לא רק המונח נקלט אלא גם הרוח שמנסה לשמר את כבודו של האדם ושמו הטובקליפת הנורמות המשפטיות- אימוץ של הסדרים משפטיים יותר ספציפיים .לדוגמה: חוק עשיית עושר שלא במשפט נקלט למשפט הישראלי ממקור הלכתי – זה נהנה וזה לא חסר - פטור". שבו בית המשפט זכאי לפטור את הזוכה מחובות ההשבה אם ראה שהזכייה לא כרוכה בחסרון הזכייה. עוד דוגמה חוק שנוגע לזכותו של אדם – חוק לא תעמוד על דם רעך
מדינה יהודית ודמוקרטית
חוק כבוד האדם וחירותו – מטרתו של החוק להגן על ערכים של כבוד האדם ולעגן את ערכיה של מדינת ישראל בחוק כמדינה יהודית ודמוקרטית
בהמשך לניגוד בין ברק ואלון, ברק חשב שמדינת ישראל יהודית שהיא דמוקרטית "רדוקציה" . אלון טען שמדינת ישראל יהודית לחוד ודמוקרטית לחוד " סינתזה".
המפמ"ר הסביר על הסיור במוזיאון בית המשפט העליון והמליץ ליישם את הסיור בבתי הספר שדרכו מתנסה התלמיד בדיוני דילמה קשים ומציאותיים שהשופטים היו צריכים להכריע תוך התייחסות למשפט העברי והמשפט הישראלי. המפמ"ר הדגיש גם כן את הצד החווייתי בלמידה על ידי שימוש באתרים אמיתיים כמו הכנסת ובית המשפט העליון דבר שעוזר ביישום החומר הנלמד בבתי הספר.
הרצאה של ד"ר בני פורת - המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר פורת אומר שהמשפט העברי מלווה אותנו במהלך שישים השנה האחרונים כאתגר. בבתי המשפט הישראלים המשפט העברי מייצג את הניסיון המודרני להשתלב. הלכת בין אדם לחברו ובין אדם למקום זה נושא שעסקו בו בתחום המשפט העברי.
היחס למשפט העברי מתחלק לשני מצבים: מצוי ורצוי
המצוי:
החל משנות ה-60 ועד שנות ה-70 היה ניסיון להשתלבויות של המשפט העברי אם במישור החקיקה ואם במישור הפסיקה.
קיימים גם תחומים שבית המשפט בוחר לא לעסוק בהם ומעדיף להעביר אותם לבתי דין רבניים, למשל נישואים וגירושים ותחומים שעוסקים בפוליטיקה.
שלוש קליפות להשתלבות המשפט העברי במשפט הישראלי
קליפה חיצונית - השימוש במונחים ומטבעות לשון מהמשפט העברי כמו חוק השומרים 1967
קליטת הרוח של המשפט העברי - קליטה של רעיון כללי , למשל, חוק איסור לשון הרע- לא רק המונח נקלט אלא גם הרוח שמנסה לשמר את כבודו של האדם ושמו הטובקליפת הנורמות המשפטיות- אימוץ של הסדרים משפטיים יותר ספציפיים .לדוגמה: חוק עשיית עושר שלא במשפט נקלט למשפט הישראלי ממקור הלכתי – זה נהנה וזה לא חסר - פטור". שבו בית המשפט זכאי לפטור את הזוכה מחובות ההשבה אם ראה שהזכייה לא כרוכה בחסרון הזכייה. עוד דוגמה חוק שנוגע לזכותו של אדם – חוק לא תעמוד על דם רעך
פסיקות ישראליות ששילבו את המשפט העברי
קטלן נגד שירות בתי הסוהר
ניגוד בין כבוד הבריות לבין איסור על ביצוע חוקן לאסיר כניגוד לרצונו - השופט חיים כהן
בית המשפט הסתמך על ההלכה שלא עושים חיפוש על גופו של אדם ללא רצונו ופסק לטובת התובעים
אפנג'ר נגד מדינת ישראל- ערעור פלילי ( ע"פ) 89/78
לגבי הזכות של אדם שלישי להגן על נרדף מידי רודף למרות שאין פה הגנה עצמית ( השופט מנחם אלון)
כהן נגד מדינת ישראל ע"פ 91/80
"והיו לבשר אחד" נגד החלת עבירת אינוס על קיום יחסים בכפייה בין בעל לבין אשתו (השופט בכור)
לפי המשפט האנגלי, שהיה בישראל דאז, לא ניתן להאשים אדם שאנס את אשתו בגלל הכלל "והיו לבשר אחד" הפרשנות העברית לביטוי זה "והיו לבשר אחד" והפסיקה ההלכתית, לא מותירים לבעל לקיים יחסים בכפייה. בית המשפט קבע החלת עבירת האונס במקרה זה על הנאשם.
חוק יסודות המשפט 1980
חוק זה ניתק את הקשר בין המשפט הישראלי והמשפט האנגלי בתחומים של לאקונה (חסר משפטי).
ציטוט מהחוק:"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה הפסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר, והשלום של מורשת ישראל".
אחרי שנים, ב 1984, יושבים שופטים מהם אהרון ברק ונתקלים בשאלה משפטית שדורשת הכרעה ולא מוצאים תשובה דרך ההיקש. השופט ברק טען שהפרשנות של "לא מצא לה תשובה" היא שאין כל התייחסות בחקיקה פסיקה והיקש ואילו השופט אלון טען שהפרשנות היא שאין תשובה מספקת בחקיקה, פסיקה או היקש .לכן לא היה יישום לחוק כי לכל שאלה אפשר למצוא תשובה כלשהי לפחות בדרך של היקש.
קטלן נגד שירות בתי הסוהר
ניגוד בין כבוד הבריות לבין איסור על ביצוע חוקן לאסיר כניגוד לרצונו - השופט חיים כהן
בית המשפט הסתמך על ההלכה שלא עושים חיפוש על גופו של אדם ללא רצונו ופסק לטובת התובעים
אפנג'ר נגד מדינת ישראל- ערעור פלילי ( ע"פ) 89/78
לגבי הזכות של אדם שלישי להגן על נרדף מידי רודף למרות שאין פה הגנה עצמית ( השופט מנחם אלון)
כהן נגד מדינת ישראל ע"פ 91/80
"והיו לבשר אחד" נגד החלת עבירת אינוס על קיום יחסים בכפייה בין בעל לבין אשתו (השופט בכור)
לפי המשפט האנגלי, שהיה בישראל דאז, לא ניתן להאשים אדם שאנס את אשתו בגלל הכלל "והיו לבשר אחד" הפרשנות העברית לביטוי זה "והיו לבשר אחד" והפסיקה ההלכתית, לא מותירים לבעל לקיים יחסים בכפייה. בית המשפט קבע החלת עבירת האונס במקרה זה על הנאשם.
חוק יסודות המשפט 1980
חוק זה ניתק את הקשר בין המשפט הישראלי והמשפט האנגלי בתחומים של לאקונה (חסר משפטי).
ציטוט מהחוק:"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה הפסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר, והשלום של מורשת ישראל".
אחרי שנים, ב 1984, יושבים שופטים מהם אהרון ברק ונתקלים בשאלה משפטית שדורשת הכרעה ולא מוצאים תשובה דרך ההיקש. השופט ברק טען שהפרשנות של "לא מצא לה תשובה" היא שאין כל התייחסות בחקיקה פסיקה והיקש ואילו השופט אלון טען שהפרשנות היא שאין תשובה מספקת בחקיקה, פסיקה או היקש .לכן לא היה יישום לחוק כי לכל שאלה אפשר למצוא תשובה כלשהי לפחות בדרך של היקש.
מדינה יהודית ודמוקרטית
חוק כבוד האדם וחירותו – מטרתו של החוק להגן על ערכים של כבוד האדם ולעגן את ערכיה של מדינת ישראל בחוק כמדינה יהודית ודמוקרטית
בהמשך לניגוד בין ברק ואלון, ברק חשב שמדינת ישראל יהודית שהיא דמוקרטית "רדוקציה" . אלון טען שמדינת ישראל יהודית לחוד ודמוקרטית לחוד " סינתזה".
מצב רצוי:
בהנחה שהמשפט העברי הוא חשוב כמקור משפטי למשפט הישראלי, כיצד יש לעשות זאת בדרך הראויה
שלוש גישות לשילוב
גישת ההטמעה – השופט אלון אמר שהמשפט העברי כמקור שאיבת נורמות במוסדות משפטיים גישת ההפרדה – השופט אנגלרד אמר שהמשפט העברי אינו מתאים לקליטה במשפט הישראלי כי הפער בין המשפט העברי הדתי והמשפט הישראלי החילוני אינו ניתן לגישור. התוצאה של שילוב בין שני הסוגים יוצרת נזקים לשני הצדדים .מקומו הראוי של המשפט העברי הוא במחקר אקדמי תיאורטי ובלתי יישומי,ויישומו בבתי דין פרטיים שאינם חלק מהממסד הממלכתי.
מודל ההשראה - הגישה התרבותית ההשוואתית. המשפט העברי כמשפט משווה משחרר המשפט העברי משפט שונה אך מעניין בעיני השופט אנגלרד. חשיבותו של המשפט העברי דווקא בשונותו, וחשיבותו גם כן בהשוואה אליו, גם אם לבסוף יידחה. גישת ההשראה מהווה בסיס משפטי ליצירת דיאלוג עם המשפט העברי. המשפט העברי כמקור משפטי בישראל וכנכס תרבות יהודי
הרצאה של השופט אליקים רובינשטיין - תקציר
הצד המהותי הבסיסי הוא שיש מורשת אדירה אין הרבה עמים שיש להם מורשת כזו. מעבר לתנ"ך למשנה לתלמוד וכל הספרות ( השולחן ערוך, רמב"ם ) תוכן משפטי ותרבותי הוא תמונת חיים של החיים היהודים. הרב הרצוג רצה להתאים את המשפט העברי למשפט הישראלי אך לא צלח
אידיאולוגיה: האם זה גם דתי ומי שלא דתי לא ירצה לאכוף עליו
למרות שהרצוג לא צלח הוא הראה שיש דרכים לחשוב על זה
עד 1980 המשפט בישראל היה קשור במשפט האנגלי. אם שופט רוצה – משתמש במשפט העברי – אופציונאלי. הקמת המדינה כמדינה יהודית ויותר מאוחר הוסיפו לה דמוקרטית. חוק יסודות המשפט 1980 ( לפי מורשת ישראל) מטרתו לבטל את הזיקה למשפט האנגלי. בחוק חופש העיסוק מופיע הביטוי - ערכיה של מדינת ישראל. להרחבת ידע בנושא ממליץ השופט רובינשטיין להיכנס לאתר משרד המשפטים והחומר על המשפט העברי נגיש לכולם. הוא ממליץ במיוחד על המדור : לפי פרשת השבוע שבו אנשים שונים כותבים על הנושא.
הספרים - ספר – פרשנות תכליתית במשפט – אהרון ברק וכרך 30 " תחומין" משפט עברי מיושם בעידנים אלה
בהנחה שהמשפט העברי הוא חשוב כמקור משפטי למשפט הישראלי, כיצד יש לעשות זאת בדרך הראויה
שלוש גישות לשילוב
גישת ההטמעה – השופט אלון אמר שהמשפט העברי כמקור שאיבת נורמות במוסדות משפטיים גישת ההפרדה – השופט אנגלרד אמר שהמשפט העברי אינו מתאים לקליטה במשפט הישראלי כי הפער בין המשפט העברי הדתי והמשפט הישראלי החילוני אינו ניתן לגישור. התוצאה של שילוב בין שני הסוגים יוצרת נזקים לשני הצדדים .מקומו הראוי של המשפט העברי הוא במחקר אקדמי תיאורטי ובלתי יישומי,ויישומו בבתי דין פרטיים שאינם חלק מהממסד הממלכתי.
מודל ההשראה - הגישה התרבותית ההשוואתית. המשפט העברי כמשפט משווה משחרר המשפט העברי משפט שונה אך מעניין בעיני השופט אנגלרד. חשיבותו של המשפט העברי דווקא בשונותו, וחשיבותו גם כן בהשוואה אליו, גם אם לבסוף יידחה. גישת ההשראה מהווה בסיס משפטי ליצירת דיאלוג עם המשפט העברי. המשפט העברי כמקור משפטי בישראל וכנכס תרבות יהודי
הרצאה של השופט אליקים רובינשטיין - תקציר
הצד המהותי הבסיסי הוא שיש מורשת אדירה אין הרבה עמים שיש להם מורשת כזו. מעבר לתנ"ך למשנה לתלמוד וכל הספרות ( השולחן ערוך, רמב"ם ) תוכן משפטי ותרבותי הוא תמונת חיים של החיים היהודים. הרב הרצוג רצה להתאים את המשפט העברי למשפט הישראלי אך לא צלח
אידיאולוגיה: האם זה גם דתי ומי שלא דתי לא ירצה לאכוף עליו
למרות שהרצוג לא צלח הוא הראה שיש דרכים לחשוב על זה
עד 1980 המשפט בישראל היה קשור במשפט האנגלי. אם שופט רוצה – משתמש במשפט העברי – אופציונאלי. הקמת המדינה כמדינה יהודית ויותר מאוחר הוסיפו לה דמוקרטית. חוק יסודות המשפט 1980 ( לפי מורשת ישראל) מטרתו לבטל את הזיקה למשפט האנגלי. בחוק חופש העיסוק מופיע הביטוי - ערכיה של מדינת ישראל. להרחבת ידע בנושא ממליץ השופט רובינשטיין להיכנס לאתר משרד המשפטים והחומר על המשפט העברי נגיש לכולם. הוא ממליץ במיוחד על המדור : לפי פרשת השבוע שבו אנשים שונים כותבים על הנושא.
הספרים - ספר – פרשנות תכליתית במשפט – אהרון ברק וכרך 30 " תחומין" משפט עברי מיושם בעידנים אלה
