בתקופה האחרונה התחלתי להקליד את שמי בגוגל. יש אולי אנשים שרגילים לכך אבל אצלי זה התחיל מתוך אילוץ. פשוט מישהו סיפר לי שמשמיצים אותי ושכדאי שאהיה מודעת לכך. הדוגמא המקושרת מעניינת במיוחד בעיניי כי אני נמנית בין מייסדי מוקד סיוע לעובדים זרים ולא של קו לעובד. אבל כך או כך, אני גאה מאוד בפעילותי ההתנדבותית.
אני אוהבת את ישראל, בחרתי לחיות בה לפני 26 שנים, אני מגדלת כאן ארבעה ילדים ומשקיעה מאמצים רבים כדי שהחברה הזאת תהיה יותר טובה. והנה, דרך הפוסט הקצר הזה התחדדה מאוד התובנה הפשוטה: "טוב" הוא יחסי. מה שנראה לי ראוי מאוד - לייסד ארגון זכויות אדם, לכתוב מאמר עמדה למען זכותן של ילדי מהגרי העבודה לחיות בישראל - נתפס כפעילות חתרנית חשודה. מספיק חשוד כדי שירצה בלוגר לשלוח את המידע המפליל הזה לשר החינוך.
בכך עוסקת הרצאתה המרתקת של פרופ' נטע זיו בכנס השקה של אתר "מגינים על זכויות האדם"
תהנו!
מרים דרמוני
תגובה 1:
לא הבאת את הקישורים המתאימים.
את האמת עליך ועל הארגון שלך כתבו כאן:
http://rotter.net/forum/gil/18627.shtml
יש לך שם גם תמונה.
הפכת לסלבריטי שנוא על כל הציונים בארץ.
ברכות!
הוסף רשומת תגובה