קווים לדמותו של המורה לאזרחות הכושל

"מורה לאזרחות חסר עמדה הוא מורה כושל.המורה צריך לבוא עם מלאותו אך גם להיות הוגן. בכיתה של מורה לאזרחות כושל, כל התלמידים יחזיקו באותה הדעה." כך אמר פרופ' ידידיה שטרן, יו"ר ועדת מקצוע אזרחות בכנס שנערך בירושלים ב- 17/2. לדעת פרופ' שטרן: "הדיון באזרחות חייב לעסוק במעגלי זהות רבים."

מעגל אוניברסאלי
היבט הומניסטי. זהות אזרחית. ערכים הנתפסים כאוניברסאליים. חשיבה ביקורתית. הרעיון של מעורבות אזרחית, אחריות חברתית, שמירה על החוק.
זכויות האדם והאזרח. (דת אזרחית חלופית לדת הפרטיקולארית במערב).

לא די בכך כדי לחיות בישראל. כל זה הכרחי אך לא מספק. אי אפשר להסתפק בהיבט האוניברסאלי.

מעגל פרטיקולארי
ישראל כמדינה שהיא יהודית ודמוקרטית- זהות לאומית. יש בו צד אוניברסאלי אך גם פרטיקולארי. עם מתח ודיאלוג בין השניים.לדוגמא: הפרדת הרשויות (אוניברסאלי) במובן המקומי פרטיקולארי.
לימודי אזרחות זה מקום טוב להבניית הזהות הלאומית. מקום מצויין לדבר על יהדות וציונית.
צריך ללמוד על הכרזת העצמאות בהיבט הפרטיקולרי והאוניברסאלי.

מעגל קהילתי-סקטוריאלי
לכל אחד מאיתנו יש הקשרי ייחוס ייחודיים: בסיס תרבותי, דתי,
בלימודי אזרחות צורך בהכרת האחר- משותף ושונה, יכולת לפתח סולידריות עם האחר.
כיצד מצליחים לחיות ביחד בחברה רבת זהויות. לימודי אזרחות צריכים לטפל בפסיפס ובחלקיו.
ניתן לעשות את לימודי האזרחות למקום הכי מרתק בבי"ס אם עושים זאת מתוך חוויה אישית. למשל העיתון של היום.

מר אדר כהן, מפמ"ר אזרחות הוסיף כי אין מניעה שמורים יביעו את דעותיהם וזאת בלבד שלא יקיימו תעמולת בחירות. במקרים של ביטויי גזענות על המורים מוטלת חובה להגיב לדברים בתמר אדר כהן, קיפות ובבהירות.

כמו כן, התקיים פאנל בראשותה של מיכל ברק. מיכל הציגה את המיפוי שערכה. להלן הקישור.

תכנית 'אל תלעגו לי' - זה עובד בשטח

הרבה פעמים אנחנו מפתחים אתרים מושקעים ומקווים שהמורים או התלמידים יעשו בהם שימוש רב. בדרך כלל מספר הכניסות מעיד על השימוש והאטרקטיביות של התכנים שפיתחנו. בתכנית 'אל תלעגו לי', מה שנותן את הסיפוק הרב ביותר הם הסיפורים האישיים של המורים והתלמידים בכיתות שבהם מופעלת התכנית, ההפעלה ששקדנו עליה רבות שפותחת את הלב ונותנת ביטוי לרגשות בקרב תלמידים ומורים, גם אם הם קשים.

תוכנית אל תלעגו לי פועלת בארבעה בתי ספר של הפיילוט (איבן סינא ב בטייבה, נעמי שמר בפ"ת, אל ראשדיה בלוד וגני יער בלוד) זה כשלושה חודשים. בשלב זה עדיין לא ניתן להעריך את הצלחתה המלאה והשפעתה על קידום האקלים החברתי בכיתות בהן היא פועלת.
יחד עם זאת, ניתן לראות כיצד תוכנית מיוחדת, כאשר צוותי המורים מאמינים בה ומפעילים אותה בהתלהבות ובהשקעה רבה, מניבה תוצאות ומצביעה על מקרים רבים, לעתים מרגשים, בהם מורים ותלמידים עוסקים בנושא רגיש ומורכב כמו ביטוי רגשות (הפרק הראשון של התכנית), חושפים את עצמם ונותנים ביטוי לתחושותיהם במצבים של פגיעה, לעג והצקות.

כמה דוגמאות:
צוות המורות בבית ספר 'נעמי שמר' סיפר כי בשכבת כיתות ד, שבה מיושמת התכנית, חל שיפור ניכר בשימוש של התלמידים בשפת הרגשות. קרינה ריבלין, רכזת החינוך החברתי של בית הספר, אמרה ש"העיסוק ברגשות העלה סוגיות עמוקות מעל לפני השטח", וסיפרה על ילד מכיתתה, שלאחר האזנה לשיר "אל תלעגו לי", אמר "שלמרות שהוא מקובל, הוא מרגיש בודד בפנים".

מקרה נוסף של התרגשות התרחש בשיעור אחר שהתקיים בבית הספר, לאחר עיסוק בסיפור על ילד שתלמידי כיתתו מדברים אליו בזלזול. המורה שאלה: "ומה עם הילד בכיתה שלנו שאנחנו לא משתפים בהפסקה?". לפתע נעמד אחד הילדים ואמר: "המורה, הילד הזה הוא אני". דמעות החלו לזלוג על עיניה של המורה, אשר הייתה המומה מהאומץ של אותו התלמיד. כמה תלמידים הבחינו בדבר ואמרו בקול חנוק: "המורה, את בוכה". סופו של הסיפור הוא שהמורה הביעה הערכה כלפי אותו התלמיד, ואמרה שהיא גאה בו על כך שהוא לא חושש לחשוף את עצמו. כתוצאה מכך, החלו תלמידי הכיתה לשתף את אותו הילד במשחקים, וחל שיפור משמעותי במעמדו החברתי.
סיפור מעניין אחר הגיע ממורה, שדיווחה כי לאחר שיעור על רגשות הגיע אליה תלמיד, שסיפר לה שהוא כועס עליה באופן אישי, בגלל דברים שאמרה לו בשנה שעברה. המורה ניצלה את ההזדמנות כדי ללבן את הנושא מול התלמיד, ולהתקרב אליו.

במפגש צוותים מובילים שהתקיים במטח העלו רכזי התכנית והצוותים המובילים מארבעת בתי הספר סיפורים אישיים מרגשים מתוך עבודתם בכיתות. אחת המורות סיפרה שתלמידיה החלו על דעת עצמם לשחק בהפסקה משחק איקס-עיגול, כאשר המנצח בכל סיבוב במשחק מתאר מה הוא מרגיש. היועצת של אחד מבתי הספר סיפרה על תקרית אלימה שארעה בין כמה תלמידים. כשהגיעו לחדרה, היו עסוקים בהאשמות ובהעברת ביקורת זה על זה, אולם כשהזכירה את השיעור של "אל תלעגו לי" וביקשה מהם למצוא פתרון לבעיה, הם החלו לשוחח ביניהם, ובסופו של דבר, לתדהמתה, החליטו להתפייס באמצעות חיבוק קבוצתי.
ומה קורה למי שלא מצליח להירגע בכל זאת? בבית ספר איבן סינא ב בטייבה הוקמה "פינת שלווה". בעזרת הורי בית הספר פינו חדר ששימש עד כה כמחסן והפכו אותו לחדר שלווה מטופח ומזמין, המאובזר בשטיח, וילונות, ספרים ומשחקים, במטרה להנעים את זמן הילדים שיבחרו לעשות בו שימוש.

בתמונה: פיטר יארו, דיוויד ברוזה ואמל מורכוס בבית ספר גני יער

שלמה זיס

מנהל פרויקט 'אל תלעגו לי'

המחלקה לחינוך אזרחי ולדמוקרטיה

קסם ותקווה ביחד

ביום חמישי שעבר היה לי יום עבודה מיוחד במינו. הגעתי בבוקר לגני תקווה ונהניתי מכל רגע משלוש השעות שביליתי במקום. במקום נפגשו 25 תלמידים בכיתה ט' מחט"ב אבן סינא בכפר קאסם עם תלמידים של חט"ב ראשונים במקום. הגעתי כאורחת: נועה שפירא ואינסאף שוואנה עשו את כל העבודה מול המורים בתי הספר.

התלמידים של שני בתי הספר זכו להכנה מאוד משמעותית של מורי האזרחות שלהם מתת שטיין ובילאל סרסור. גם מנהל חט"ב כפר קאסם הגיע למפגש יחד עם יו"ר ועד ההורים. ההתגייסות של שני מנהלי בתי הספר היתה חשובה כי היא סימנה לתלמידים של שני בתי הספר שהמנהיגות הבית ספרית רוצה בדיאלוג.
"אם תרצו – אין זו אגדה" כך אמר חוזה המדינה תיאודור בנימין זאב הרצל, ובמילים אלו פתח נאשד בדיר מנהל בית הספר אבן-סיינא מהעיר כפר קאסם הסמוכה לגני תקוה את היום. יו"ר ועד ההורים ד"ר עבד אלוהאב ח'יר אללה (רופא שניים במקצועו הוסיף) : "טיפול שורש. זה מה שצריך לעשות כאן. צריך להבין שאין כל סיבה שלא נכיר זה את זה, נתקרב זה לזה ונבין שכולנו גרים באותה מדינה ועם אותם אינטרסים. לחיות. לחיות בשלום."
מנהלת ביה"ס גלית בר-אל סיכמה את היום: "התלמידים שכותבים בעיתון מקום מכאן מימשו היום את החזון הבית ספרי שמדבר על שיח, פלורליזים, הכרת השונה ומעורבות אזרחית. תודה למורה מתת שטיין ,המלווה את התכנית יחד עם נועה שפירא ממט"ח ומורי אזרחות מכפר קאסם. התלמידים לא רק לומדים אזרחות, הם בעיקר עושים וחווים אזרחות פעילה. בעתיד גם אנו נצא לכפר קאסם." אני ממליצה להתרשם מהסיכום שכתבה מתת שטיין המורה לאזרחות הנהדרת!

אבל הכי נהניתי מהקשבה לתלמידים בקבוצות הקטנות. הן שאלו אחד את השני שאלות רבות על בית ספר, על היחסים בינו לבינה, על המנהגים והדת. התלמידים מכפר קאסם שאלו את עמיתיהם אם הם כבר פגשו ערבים. עבור רוב תלמידי גני תקווה זאת היתה הפעם הראשונה. תלמידי גני תקווה מאוד התפעלו מרמת העברית הגבוהה של התלמידים מכפר קאסם וחלקם תהו מדוע גם הם לא מתחילים ללמוד ערבית מוקדם ולא רק בכיתה ז'.

מתן שאל את רמזי אם הוא יכול להתחבר להמנון "התקווה" ורמזי השיב: "אנחנו לא מתחברים אליה כי "התקווה" לא קשורה אלינו ואין בה דבר שנוגע לנו. אולי, אם יהיה בה "בית" הקשור אלינו, נקבל את התקווה, וזה ייתן לנו שוויון, כי סוף סוף היחס אלינו יהיה שווה ליחס ליהודים. כולנו בני אדם, ועלינו לפתור את הבעיות בינינו. כך נחיה יחד כיחידת כוח."

שמות הכתבות חושפים את הגילוי : אנחנו לא כל כך שונים!

לעיונכם:

לא כל כך שונים – מפגש של קסם ותקווה
לומדים להכיר – שונים אבל דומים
קסם ותקווה ביחדגני תקווה וכפר קאסם – נפגשים ושואלים

מפגש בין כפר קאסם וגני תקווה

מסע דילוגים בין 33 בתי ספר

יצאנו, שי אינסאף ונועה, למסע דילוגים בין 33 בתי ספר- מהדרום עד הצפון, מקרית גת ועד ג'דיידה מאכר - כולם הצטרפו לפרוייקט מגנים על זכויות האדם, שפותח בשביל תוכנית ההעמקה באזרחות לכיתות ט'.

כל בית ספר הוא עולם ומלואו ויש בו תלמידים מאוכולסיות שונות - ערבים, בדואים, יהודים, בתי ספר עם עולים חדשים, בתי ספר בקיבוצים ובתי ספר עם בני נוער מאזורים חזקים יותר ופחות.
ולחשוב שכולם בחרו להתעמק באותו נושא - זכויות האדם.
(אולי בהמשך בתי ספר ממקומות שונים יוכלו להיפגש ולעבוד ביחד?)

המורים והמורות מתלהבים מהפרויקט ואומרים דברים כמו - אני מרגישה שהכנתם אותו במיוחד בשבילי...

לחלק יש חרדת מחשבים קלה, אחרים הם בתי ספר מתוקשבים, ויש כאלה שתורמים גם רעיונות יצירתיים משלהם.

זה חדש מאוד לכולנו - עבודה צמודה עם 33 בתי ספר שישלבו את התכנים בתוכנית הלימודים עוד השנה, באתר החדש, המתפתח והצומח, וגם לעבוד באותו זמן עם אוכלוסייה כל כך מגוונת - מאתגר וגם מרגש.