תכנית 'אל תלעגו לי' - זה עובד בשטח

הרבה פעמים אנחנו מפתחים אתרים מושקעים ומקווים שהמורים או התלמידים יעשו בהם שימוש רב. בדרך כלל מספר הכניסות מעיד על השימוש והאטרקטיביות של התכנים שפיתחנו. בתכנית 'אל תלעגו לי', מה שנותן את הסיפוק הרב ביותר הם הסיפורים האישיים של המורים והתלמידים בכיתות שבהם מופעלת התכנית, ההפעלה ששקדנו עליה רבות שפותחת את הלב ונותנת ביטוי לרגשות בקרב תלמידים ומורים, גם אם הם קשים.

תוכנית אל תלעגו לי פועלת בארבעה בתי ספר של הפיילוט (איבן סינא ב בטייבה, נעמי שמר בפ"ת, אל ראשדיה בלוד וגני יער בלוד) זה כשלושה חודשים. בשלב זה עדיין לא ניתן להעריך את הצלחתה המלאה והשפעתה על קידום האקלים החברתי בכיתות בהן היא פועלת.
יחד עם זאת, ניתן לראות כיצד תוכנית מיוחדת, כאשר צוותי המורים מאמינים בה ומפעילים אותה בהתלהבות ובהשקעה רבה, מניבה תוצאות ומצביעה על מקרים רבים, לעתים מרגשים, בהם מורים ותלמידים עוסקים בנושא רגיש ומורכב כמו ביטוי רגשות (הפרק הראשון של התכנית), חושפים את עצמם ונותנים ביטוי לתחושותיהם במצבים של פגיעה, לעג והצקות.

כמה דוגמאות:
צוות המורות בבית ספר 'נעמי שמר' סיפר כי בשכבת כיתות ד, שבה מיושמת התכנית, חל שיפור ניכר בשימוש של התלמידים בשפת הרגשות. קרינה ריבלין, רכזת החינוך החברתי של בית הספר, אמרה ש"העיסוק ברגשות העלה סוגיות עמוקות מעל לפני השטח", וסיפרה על ילד מכיתתה, שלאחר האזנה לשיר "אל תלעגו לי", אמר "שלמרות שהוא מקובל, הוא מרגיש בודד בפנים".

מקרה נוסף של התרגשות התרחש בשיעור אחר שהתקיים בבית הספר, לאחר עיסוק בסיפור על ילד שתלמידי כיתתו מדברים אליו בזלזול. המורה שאלה: "ומה עם הילד בכיתה שלנו שאנחנו לא משתפים בהפסקה?". לפתע נעמד אחד הילדים ואמר: "המורה, הילד הזה הוא אני". דמעות החלו לזלוג על עיניה של המורה, אשר הייתה המומה מהאומץ של אותו התלמיד. כמה תלמידים הבחינו בדבר ואמרו בקול חנוק: "המורה, את בוכה". סופו של הסיפור הוא שהמורה הביעה הערכה כלפי אותו התלמיד, ואמרה שהיא גאה בו על כך שהוא לא חושש לחשוף את עצמו. כתוצאה מכך, החלו תלמידי הכיתה לשתף את אותו הילד במשחקים, וחל שיפור משמעותי במעמדו החברתי.
סיפור מעניין אחר הגיע ממורה, שדיווחה כי לאחר שיעור על רגשות הגיע אליה תלמיד, שסיפר לה שהוא כועס עליה באופן אישי, בגלל דברים שאמרה לו בשנה שעברה. המורה ניצלה את ההזדמנות כדי ללבן את הנושא מול התלמיד, ולהתקרב אליו.

במפגש צוותים מובילים שהתקיים במטח העלו רכזי התכנית והצוותים המובילים מארבעת בתי הספר סיפורים אישיים מרגשים מתוך עבודתם בכיתות. אחת המורות סיפרה שתלמידיה החלו על דעת עצמם לשחק בהפסקה משחק איקס-עיגול, כאשר המנצח בכל סיבוב במשחק מתאר מה הוא מרגיש. היועצת של אחד מבתי הספר סיפרה על תקרית אלימה שארעה בין כמה תלמידים. כשהגיעו לחדרה, היו עסוקים בהאשמות ובהעברת ביקורת זה על זה, אולם כשהזכירה את השיעור של "אל תלעגו לי" וביקשה מהם למצוא פתרון לבעיה, הם החלו לשוחח ביניהם, ובסופו של דבר, לתדהמתה, החליטו להתפייס באמצעות חיבוק קבוצתי.
ומה קורה למי שלא מצליח להירגע בכל זאת? בבית ספר איבן סינא ב בטייבה הוקמה "פינת שלווה". בעזרת הורי בית הספר פינו חדר ששימש עד כה כמחסן והפכו אותו לחדר שלווה מטופח ומזמין, המאובזר בשטיח, וילונות, ספרים ומשחקים, במטרה להנעים את זמן הילדים שיבחרו לעשות בו שימוש.

בתמונה: פיטר יארו, דיוויד ברוזה ואמל מורכוס בבית ספר גני יער

שלמה זיס

מנהל פרויקט 'אל תלעגו לי'

המחלקה לחינוך אזרחי ולדמוקרטיה