אי אפשר לצקצק בלשוננו לנוכח העמדות האנטי דמוקרטיות של הנוער ובו בזמן למשוך את השטיח מתחת לרגליהם של המחנכים לדמוקרטיה.
מרים דרמוני שרביט
כמה מילים על דמוקרטיה
הגדרות רבות לדמוקרטיה. ההגדרות מתחלקות לשני סוגים עיקריים: דמוקרטיה כצורת ממשל (הסדר המאפשר הכרעה בין קבוצות ודעות) ודמוקרטיה כהשקפת עולם ערכית.
כך או כך, הדמוקרטיה מציבה במרכז הווייתה את המחלוקת. לולא המחלוקות הנובעות מריבוי הדעות על אודות הדמות הרצויה של החברה והמדינה, לא היה כל צורך בהסדרת היחסים בין הפרטים לבין עצמם ובין הפרטים לשלטון והדמוקרטיה הייתה מיותרת.
בהעמדת המחלוקת במרכז השיח דומה הדמוקרטיה ליהדות שמטפחת אף היא תרבות של שיח נוקב סביב פרשנות של סוגיות. בולט כי המילים העבריות שמאפשרות לנו לדון בטיבה של הדמוקרטיה שלנו לקוחות מן השיח של הלימוד הבית מדרשי: סוגיה, מחלוקת..
אבל כמו בבית המדרש, הדמוקרטיה פועלת לפי כללי משחק מוגדרים היטב. את הכללים האלה יש ללמד, אף אדם לא נולד דמוקרט אלא הוא חייב לפתח מיומנויות לא "אינטואיטיביות" בעליל כגון יכולת הקשבה לדעות מנוגדות לשלו, השלמה עם תבוסה אלקטוראלית ועוד מגוון מצבים הדורשים חוסן אזרחי. הדמוקרטיה דורשת מאזרחיה להכריע בסוגיות מורכבות הדורשות הבנה של המכלול ושל הפרטים. בלי הנחת התבוניות של האזרח אין הדמוקרטיה יכולה להתקיים.
הדמוקרטיה הישראלית אינה מושלמת אבל היא מתפקדת כבר למעלה מ60 שנה תחת נסיבות לא קלות. יש בדמוקרטיה הישראלית "כתמים" רבים שיש לנסות להתמודד איתם. מדאיגה במיוחד העובדה כי עמדות שבעבר היו נחלתן של מיעוט זניח תופסות מקום מרכזי בשיח הציבורי. כך למשל התפיסה שאזרחי ישראל הערבים הם איום בטחוני חמור, וזאת למרות שלפי סקרי העמדות הרוב המכריע של ציבור זה רוצה לחיות חיים שלווים ואינו מערער על אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. עמדות אלה מזינות דה-לגיטימציה מסוכנת של ציבור גדול שנדחק לשוליים ושם מרחפת סכנה של הקצנה.
אם שדרת ההשתלבות תמשיך להיות חסומה בפני הערבים במגוון תחומי החיים אנו נמשיך לצפות בהידרדרות היחסים, בניכור ובחוסר שייכות.
מצב דברים זה מסוכן לדמוקרטיה ונוגד עיקרון דמוקרטי מרכזי ההגנה על זכויות המיעוטים. ההיסטוריה גדושה בדוגמאות של עריצות הרוב שהתעלם ממצרכיו ורצונותיו של המיעוט.
הוראת האזרחות בישראל
עד לפני כעשור תכנית הלימודים באזרחות שמה דגש על התהליכים והמוסדות והתמקדה בפן הפורמלי של הדמוקרטיה.
תכנית הלימודים הנוכחית שמה את הדגש על הדמוקרטיה כהשקפת עולם ערכית (הדמוקרטיה המהותית). מתוך כך היא מדגישה ערכים מרכזיים כגון כבוד האדם, שוויון, חירות, פלורליזם, סובלנות ועוד.
התכנית גם מבקשת להנחיל מיומנויות כמו יכולת הטיעון שהיא שלב הכרחי בגיבוש עמדה עצמאית ומנומקת ומנסה לטפח חשיבה ביקורתית. במסגרת תכנית הלימודים, נדרשים המורים לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת ולעודד השמעה של דעות מגוונות כל עוד אין בהן הסתה לגזענות או פגיעה בזולת.
משבר האמון שנוצר אצל חלקים בציבור הדתי-לאומי כלפי הדמוקרטיה בעקבות ההתנתקות גרם לגל של ביקורת על תכנים בתכנית הלימודים באזרחות הנתפסים כמנוגדים לתפיסה הדתית לאומית. דובר רבות על "הטיה שמאלנית". יש להבחין בין הקושי הרב שמתמודד איתו ציבור שחש כי כל ניסיונותיו לשנות את מדיניות ראש הממשלה בדרכים דמוקרטיות כשלו לבין חשיבותה של הדמוקרטיה כמנגנון שאמור לווסת מתחים בין כל חלקי החברה. בספירת העמודים בספר הלימוד ובטענה כי הוא ממוקד ברובו בדמוקרטיה, מתעלמים המבקרים משורה של מקצועות לימוד נוספים כגון היסטוריה, תנ"ך, ספרות של"ח ועוד המוקדשים רובם ככולם לטיפוח ההזדהות עם הלאומיות היהודית המתחדשת בציון וטיפוח תחושת השייכות למדינה. מקצועות אלה נלמדים מכיתה ב' עד יב. ומה נותר לדמוקרטיה? שליש מלימודי מולדת חברה ואזרחות שהם כשעתיים בשבוע בכיתות ב', ג' ו-ד', שעתיים בכיתה ט' ושתי יחידות לימוד לבגרות.
עד לפני כעשור תכנית הלימודים באזרחות שמה דגש על התהליכים והמוסדות והתמקדה בפן הפורמלי של הדמוקרטיה.
תכנית הלימודים הנוכחית שמה את הדגש על הדמוקרטיה כהשקפת עולם ערכית (הדמוקרטיה המהותית). מתוך כך היא מדגישה ערכים מרכזיים כגון כבוד האדם, שוויון, חירות, פלורליזם, סובלנות ועוד.
התכנית גם מבקשת להנחיל מיומנויות כמו יכולת הטיעון שהיא שלב הכרחי בגיבוש עמדה עצמאית ומנומקת ומנסה לטפח חשיבה ביקורתית. במסגרת תכנית הלימודים, נדרשים המורים לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת ולעודד השמעה של דעות מגוונות כל עוד אין בהן הסתה לגזענות או פגיעה בזולת.
משבר האמון שנוצר אצל חלקים בציבור הדתי-לאומי כלפי הדמוקרטיה בעקבות ההתנתקות גרם לגל של ביקורת על תכנים בתכנית הלימודים באזרחות הנתפסים כמנוגדים לתפיסה הדתית לאומית. דובר רבות על "הטיה שמאלנית". יש להבחין בין הקושי הרב שמתמודד איתו ציבור שחש כי כל ניסיונותיו לשנות את מדיניות ראש הממשלה בדרכים דמוקרטיות כשלו לבין חשיבותה של הדמוקרטיה כמנגנון שאמור לווסת מתחים בין כל חלקי החברה. בספירת העמודים בספר הלימוד ובטענה כי הוא ממוקד ברובו בדמוקרטיה, מתעלמים המבקרים משורה של מקצועות לימוד נוספים כגון היסטוריה, תנ"ך, ספרות של"ח ועוד המוקדשים רובם ככולם לטיפוח ההזדהות עם הלאומיות היהודית המתחדשת בציון וטיפוח תחושת השייכות למדינה. מקצועות אלה נלמדים מכיתה ב' עד יב. ומה נותר לדמוקרטיה? שליש מלימודי מולדת חברה ואזרחות שהם כשעתיים בשבוע בכיתות ב', ג' ו-ד', שעתיים בכיתה ט' ושתי יחידות לימוד לבגרות.
החשדנות כלפי המחנכים לאזרחות ודמוקרטיה
החיבור בין דמוקרטיה וזכויות לבין "שמאל" הוא בעוכריו של כולנו ובפרט של הימין הפוליטי. לא ראוי לכנות כל מי שמחנך לאזרחות "שמאלני" ולחשוד בו בחוסר נאמנות ובחתרנות תחת ערכי המדינה היהודית. הדמוקרטיה זקוקה לחינוך שמעלה עמדות מגוונות ובוחן אותן. היא לא יכולה להסתפק באינדוקטרינציה לערכים לאומיים.
אין להסיק מכך שאני מתנגדת לחינוך לאהבת המדינה ולמורשתה, ההיפך הוא הנכון. דווקא מתוך אכפתיות עמוקה ומתוך דאגה לדמותה של המדינה אני סבורה שדרושים לנו אזרחים פלורליסטיים וסובלניים המסוגלים להתנהל בתוך המורכבות של הסוגיות שעל סדר היום הציבורי, ובסופו של דבר לגבש לעצמם עמדות עצמאיות.
המצב בכיתות קשה. מורות לאזרחות יהודיות רבות מדווחות כי הן לא יכולות ללמד על "הערבים" כי הנושא מעורר התנגדות עזה והתלהמות. הן מדברות על התקפות כנגד "הרוסים", האתיופים", החרדים" וגם "השמאלנים". מורות לאזרחות ערביות מספרות שהן מפחדות להנחות דיונים בנושאים טעונים משום שהן עלולות להיחשד בפעילות פוליטית אסורה.
כמו שכתב זאת השבוע הרב שי פירון "אין סתירה עקרונית בין שלטון דמוקרטי לשמירה על חיי תורה ומצוות. מי שמלמד את תלמידיו שדמוקרטיה ויהדות לא יכולות לדור בכפיפה אחת עושה מניפולציה פוליטית בכלים דתיים...פעם נהגו לומר: "הטובים לטיס". נוכח המציאות הקשה ייתכן שהגיעה העת לכוון את הטובים שבטובים להוראת האזרחות."
אין משימה מורכבת וחשובה מזאת בנסיבות הנוכחיות של מדינת ישראל.
החיבור בין דמוקרטיה וזכויות לבין "שמאל" הוא בעוכריו של כולנו ובפרט של הימין הפוליטי. לא ראוי לכנות כל מי שמחנך לאזרחות "שמאלני" ולחשוד בו בחוסר נאמנות ובחתרנות תחת ערכי המדינה היהודית. הדמוקרטיה זקוקה לחינוך שמעלה עמדות מגוונות ובוחן אותן. היא לא יכולה להסתפק באינדוקטרינציה לערכים לאומיים.
אין להסיק מכך שאני מתנגדת לחינוך לאהבת המדינה ולמורשתה, ההיפך הוא הנכון. דווקא מתוך אכפתיות עמוקה ומתוך דאגה לדמותה של המדינה אני סבורה שדרושים לנו אזרחים פלורליסטיים וסובלניים המסוגלים להתנהל בתוך המורכבות של הסוגיות שעל סדר היום הציבורי, ובסופו של דבר לגבש לעצמם עמדות עצמאיות.
המצב בכיתות קשה. מורות לאזרחות יהודיות רבות מדווחות כי הן לא יכולות ללמד על "הערבים" כי הנושא מעורר התנגדות עזה והתלהמות. הן מדברות על התקפות כנגד "הרוסים", האתיופים", החרדים" וגם "השמאלנים". מורות לאזרחות ערביות מספרות שהן מפחדות להנחות דיונים בנושאים טעונים משום שהן עלולות להיחשד בפעילות פוליטית אסורה.
כמו שכתב זאת השבוע הרב שי פירון "אין סתירה עקרונית בין שלטון דמוקרטי לשמירה על חיי תורה ומצוות. מי שמלמד את תלמידיו שדמוקרטיה ויהדות לא יכולות לדור בכפיפה אחת עושה מניפולציה פוליטית בכלים דתיים...פעם נהגו לומר: "הטובים לטיס". נוכח המציאות הקשה ייתכן שהגיעה העת לכוון את הטובים שבטובים להוראת האזרחות."
אין משימה מורכבת וחשובה מזאת בנסיבות הנוכחיות של מדינת ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה