הבלוג של המחלקה לחינוך אזרחי עבר מקום

שלום לכל הקרואים!
הבלוג שלנו עבר לאתר הבלוגים החדש של מטח. אפשר למצוא אותו בכתובת:

http://democracet.cettalk.co.il/

תוכלו לעקוב אחרי הבלוג בעזרת קורא RSS . אם אתם כבר עוקבים אחרי הבלוג , אנא החליפו את הקישור.
להתראות בבלוג החדש

צוות המחלקה

תמונה: danielweiresq

תלמידי קבוצת העיתונאים מכפר קאסם נפגשו היום עם הצלם עמאר יונס

התלמידים למדו שיעור בסיסי באמנות הצילום. היה שיעור מרתק, בו הציג הצלם תמונות משלו והתלמידים למדו דרכן על עקרונות הצילום והטכניקות השונות. לא היה לנו מקרן ומסך הקרנה (טעות שלי שכחתי להשאיל ממטח) ואז הפעלנו את היצירתיות והשתמשנו בכסא. דווקא לא הפריע לתלמידים. הצלם נענה בחיוב לבקשת התלמידים ויבוא לעוד הרצאה לפני שיצטרף למפגש המשותף עם תלמידי גני תקווה. עד לפני ההסבר שקבלנו מעמאר לא ידעתי מה זה צילום ולמה זה מושך הרבה אנשים. מהרצאה אחת הבנתי עד כמה עולם הצילום יפה ומרתק. כל תמונה היה לה סיפור משלה. כל תמונה היה בה שימוש בטכניקת צילום אחת או יותר שנותנות אפקט שונה והשפעה שונה על הצופה בהם. מצרפת תמונות שצילמתי(כמובן שבתמונות האלו עדיין לא הפנמתי את דרכי הצילום שלמדתי היום).

"נפגעי חרדה" ועוד

לא כתבתי כאן למעלה מחודשיים.. היו אלה חודשיים מאוד קדחתניים מבחינת צוות אזרחות במטח..

השקנו ב- 27 באוקטובר את התכנית "חיים משותפים". בעקבות תהליך מיון ממושך, 100 מורים הצטרפו לשלוש קבוצות (ת"א, חדרה ויגור). בקורסים שלושה רבדים: ידע, פדגוגיה ודיאלוג.

המשכנו לעבוד על הסידרה "סוויטש" ולפתח חומרי למידה לתלמידים ולמורים. גם זכינו לפרסום מפרגן בעיתון הארץ (וגם באנגלית)..

אחד הנושאים שעלו בשיחות עם המורים בראיונות הוא ההתבטאויות הגזעניות של התלמידים היהודים. כאשר ניסינו לנתח ממה ההחמרה הזו נובעת, אחת התשובות היתה "זה בגלל הפחד".

חשבתי על זה שוב השבוע בעקבות צפייה בהצגה "נפגעי חרדה". הצגה שנונה ומצחיקה עד מאוד למרות שהיא סאטירה נוקבת ביותר.

הישראלים היהודים מפחדים כל הזמן. מהאיום האיראני, מהטרור הפלסטיני, מהחמאס, מהאנטישמיות, מהחרם נגד ישראל ומכל מבקרי ישראל באשר הם ..הישראלים הערבים גם מפחדים: מהגזענות, מהצעות החוק הממשלתיות האנטי ערביות, מאיום הערברתם לריבונות פלסטינית..

הפחד משתק.. בתכנית "חיים משותפים" אנחנו מנסים את הדיאלוג.

סוויטש יצאה לדרך

יום שישי חם במיוחד בתל אביב. המיקום: בורגרס בר ברח' בן יהודה פינת נורדאו. איזו התרגשות! אני הולכת לבקר ביום הצילומים הראשון של הסדרה "SWITCH" של תכנית "חיים משותפים" של מטח במימון מחלקת המדינה האמריקאית.

אני אומרת שלום לנפשות הפועלות ליאת המפיקה, איתי הבמאי, חיים התסריטאי ואני חשה שהם מרוכזים מאוד ומלאים בתחושה שהסידרה הזאת נועדה לקרב לבבות בין יהודים לערבים ושמבחינתם הם עושים את זה באופן המקצועי ביותר שרק ניתן.

ליאת מכניסה אותי לסט ואני מתחילה להבין את מה שקורה. אני אומרת שלום לשחקנים והם גם נותנים לי הרגשה נהדרת. הם מאוד מקווים שהעבודה שלהם תשנה במשהו את הדעות הקדומות ההדדיות בקרב בני בני נוער משתי הקבוצות.

ברור לי שכולם בסט יודעים את העבודה. לכל סצינה, חזרה עם טקסט, חזרה מצולמת ושניים עד שלושה טייקים. איתי הבמאי מסביר לשחקנים את מה שצריך לעשות בהתלהבות מדבקת. צוות השחקנים מיומן ואני נפעמת מהאמינות שלהם: הדמויות של התסריט פשוט קמות לתחיה מול העיניים שלי! שהיר כבהא שמגלם את ג'מאל וגילם את התפקיד הראשי בסרט "עג'מי" מציין באוזניי שהוא מאוד נהנה מהחופש שנותנן לו הבמאי. מיטל וגל מגלמים ליזי ומאור משכנעים מאוד. גם פהד וזאביק ממש מעולים. הדמות של פהד שהיא על הנייר דמות מקטרת ולא סימפטית הופכת להיות מצחיקה ושובת לב על הסט.
מדהים לראות איך רעיון שנולד במוחי הקודח לפני שנה וחצי קרם עור וגידים בדמותם של שחקנים, במאי, צלמים, מאפרת, ואנשי הפקה מגוונים נוספים.

WOW! פשוט מרגש!

מרים דרמוני

האם מותר למאור וליזי להתנשק?

מאור, ג'מאל וליזי הם הדמויות הראשיות של "SWITCH", סידרה עלילתית שתוצג ב"חיים משותפים", אתר אינטרנט חינוכי חדש שלנו שנועד לקרב בין יהודים לערבים.

בישיבת הצוות התלבטנו מול התסריט: האם מאור וליזי יכולים להתנשק מול המצלמה ושלא נקומם עלינו את כל עולם ואשתו? הדעות היו חלוקות. המשך יבוא.

תודה לKEVIN STEELE

מרים דרמוני

איך לחנך לחשיבות זכויות האדם ולא להיחשב "בוגד"..

בתקופה האחרונה התחלתי להקליד את שמי בגוגל. יש אולי אנשים שרגילים לכך אבל אצלי זה התחיל מתוך אילוץ. פשוט מישהו סיפר לי שמשמיצים אותי ושכדאי שאהיה מודעת לכך. הדוגמא המקושרת מעניינת במיוחד בעיניי כי אני נמנית בין מייסדי מוקד סיוע לעובדים זרים ולא של קו לעובד. אבל כך או כך, אני גאה מאוד בפעילותי ההתנדבותית.

אני אוהבת את ישראל, בחרתי לחיות בה לפני 26 שנים, אני מגדלת כאן ארבעה ילדים ומשקיעה מאמצים רבים כדי שהחברה הזאת תהיה יותר טובה. והנה, דרך הפוסט הקצר הזה התחדדה מאוד התובנה הפשוטה: "טוב" הוא יחסי. מה שנראה לי ראוי מאוד - לייסד ארגון זכויות אדם, לכתוב מאמר עמדה למען זכותן של ילדי מהגרי העבודה לחיות בישראל - נתפס כפעילות חתרנית חשודה. מספיק חשוד כדי שירצה בלוגר לשלוח את המידע המפליל הזה לשר החינוך.

בכך עוסקת הרצאתה המרתקת של פרופ' נטע זיו בכנס השקה של אתר "מגינים על זכויות האדם"

תהנו!

מרים דרמוני

יום עיון בבית המשפט העליון -המשפט העברי והמשפט הישראלי

המשפט העברי והמשפט הישראלי
יום עיון למורי מקצוע האזרחות בתיכונים, התקיים בבית המשפט העליון בתאריך 24.6.10
המנחה אורנה יאיר, מנהלת מוזיאון בית המשפט העליון
פתחה את המפגש בהסבר מעניין על הקשר בין פסיקות בית המשפט לבין החינוך. למרות הפרדת הרשויות בישראל יש שיתוף פעולה קיים ביניהם, פסיקות בית המשפט העבירו מסר ברור בהקשר הנורמות הנוגעות בכבוד האדם וחירותו המציאות משתנה לפני הפסיקה ואחריה, לדוגמה פסק דין בראון בשנת 1954 פס"ד משמעותי שהתוצאה שלו הייתה חינוכית לגמרי ושינתה את פני המציאות בארצות הברית.
השופטת דנה כהן – שופטת בבית משפט עליון
דברה גם היא על זיקתו של בית המשפט לחינוך : בית המשפט עסק וממשיך לעסוק בשאלות משפטיות שנוגעות לחינוך המרחיבות את האוטונומיה האישית של האזרח בחברה הישראלית , לדוגמה פרשת עמנואל: עד עכשיו ממשיך בית המשפט לעסוק בפרשה ונכנס לנושאים כמו אפליה, גזענות וגם כן אלימות. בפס"דים שלו מגן בית המשפט על הזכויות של האדם ועל הערכים של האדם.

מפמ"ר האזרחות אדר כהן
המפמ"ר הסביר על הסיור במוזיאון בית המשפט העליון והמליץ ליישם את הסיור בבתי הספר שדרכו מתנסה התלמיד בדיוני דילמה קשים ומציאותיים שהשופטים היו צריכים להכריע תוך התייחסות למשפט העברי והמשפט הישראלי. המפמ"ר הדגיש גם כן את הצד החווייתי בלמידה על ידי שימוש באתרים אמיתיים כמו הכנסת ובית המשפט העליון דבר שעוזר ביישום החומר הנלמד בבתי הספר.
הרצאה של ד"ר בני פורת - המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר פורת אומר שהמשפט העברי מלווה אותנו במהלך שישים השנה האחרונים כאתגר. בבתי המשפט הישראלים המשפט העברי מייצג את הניסיון המודרני להשתלב. הלכת בין אדם לחברו ובין אדם למקום זה נושא שעסקו בו בתחום המשפט העברי.
היחס למשפט העברי מתחלק לשני מצבים: מצוי ורצוי
המצוי:
החל משנות ה-60 ועד שנות ה-70 היה ניסיון להשתלבויות של המשפט העברי אם במישור החקיקה ואם במישור הפסיקה.
קיימים גם תחומים שבית המשפט בוחר לא לעסוק בהם ומעדיף להעביר אותם לבתי דין רבניים, למשל נישואים וגירושים ותחומים שעוסקים בפוליטיקה.
שלוש קליפות להשתלבות המשפט העברי במשפט הישראלי
קליפה חיצונית - השימוש במונחים ומטבעות לשון מהמשפט העברי כמו חוק השומרים 1967
קליטת הרוח של המשפט העברי - קליטה של רעיון כללי , למשל, חוק איסור לשון הרע- לא רק המונח נקלט אלא גם הרוח שמנסה לשמר את כבודו של האדם ושמו הטובקליפת הנורמות המשפטיות- אימוץ של הסדרים משפטיים יותר ספציפיים .לדוגמה: חוק עשיית עושר שלא במשפט נקלט למשפט הישראלי ממקור הלכתי – זה נהנה וזה לא חסר - פטור". שבו בית המשפט זכאי לפטור את הזוכה מחובות ההשבה אם ראה שהזכייה לא כרוכה בחסרון הזכייה. עוד דוגמה חוק שנוגע לזכותו של אדם – חוק לא תעמוד על דם רעך

פסיקות ישראליות ששילבו את המשפט העברי
קטלן נגד שירות בתי הסוהר
ניגוד בין כבוד הבריות לבין איסור על ביצוע חוקן לאסיר כניגוד לרצונו - השופט חיים כהן
בית המשפט הסתמך על ההלכה שלא עושים חיפוש על גופו של אדם ללא רצונו ופסק לטובת התובעים
אפנג'ר נגד מדינת ישראל- ערעור פלילי ( ע"פ) 89/78
לגבי הזכות של אדם שלישי להגן על נרדף מידי רודף למרות שאין פה הגנה עצמית ( השופט מנחם אלון)
כהן נגד מדינת ישראל ע"פ 91/80
"והיו לבשר אחד" נגד החלת עבירת אינוס על קיום יחסים בכפייה בין בעל לבין אשתו (השופט בכור)
לפי המשפט האנגלי, שהיה בישראל דאז, לא ניתן להאשים אדם שאנס את אשתו בגלל הכלל "והיו לבשר אחד" הפרשנות העברית לביטוי זה "והיו לבשר אחד" והפסיקה ההלכתית, לא מותירים לבעל לקיים יחסים בכפייה. בית המשפט קבע החלת עבירת האונס במקרה זה על הנאשם.
חוק יסודות המשפט 1980
חוק זה ניתק את הקשר בין המשפט הישראלי והמשפט האנגלי בתחומים של לאקונה (חסר משפטי).
ציטוט מהחוק:"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה הפסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר, והשלום של מורשת ישראל".
אחרי שנים, ב 1984, יושבים שופטים מהם אהרון ברק ונתקלים בשאלה משפטית שדורשת הכרעה ולא מוצאים תשובה דרך ההיקש. השופט ברק טען שהפרשנות של "לא מצא לה תשובה" היא שאין כל התייחסות בחקיקה פסיקה והיקש ואילו השופט אלון טען שהפרשנות היא שאין תשובה מספקת בחקיקה, פסיקה או היקש .לכן לא היה יישום לחוק כי לכל שאלה אפשר למצוא תשובה כלשהי לפחות בדרך של היקש.

מדינה יהודית ודמוקרטית
חוק כבוד האדם וחירותו – מטרתו של החוק להגן על ערכים של כבוד האדם ולעגן את ערכיה של מדינת ישראל בחוק כמדינה יהודית ודמוקרטית
בהמשך לניגוד בין ברק ואלון, ברק חשב שמדינת ישראל יהודית שהיא דמוקרטית "רדוקציה" . אלון טען שמדינת ישראל יהודית לחוד ודמוקרטית לחוד " סינתזה".

מצב רצוי:
בהנחה שהמשפט העברי הוא חשוב כמקור משפטי למשפט הישראלי, כיצד יש לעשות זאת בדרך הראויה
שלוש גישות לשילוב
גישת ההטמעה – השופט אלון אמר שהמשפט העברי כמקור שאיבת נורמות במוסדות משפטיים גישת ההפרדה – השופט אנגלרד אמר שהמשפט העברי אינו מתאים לקליטה במשפט הישראלי כי הפער בין המשפט העברי הדתי והמשפט הישראלי החילוני אינו ניתן לגישור. התוצאה של שילוב בין שני הסוגים יוצרת נזקים לשני הצדדים .מקומו הראוי של המשפט העברי הוא במחקר אקדמי תיאורטי ובלתי יישומי,ויישומו בבתי דין פרטיים שאינם חלק מהממסד הממלכתי.
מודל ההשראה - הגישה התרבותית ההשוואתית. המשפט העברי כמשפט משווה משחרר המשפט העברי משפט שונה אך מעניין בעיני השופט אנגלרד. חשיבותו של המשפט העברי דווקא בשונותו, וחשיבותו גם כן בהשוואה אליו, גם אם לבסוף יידחה. גישת ההשראה מהווה בסיס משפטי ליצירת דיאלוג עם המשפט העברי. המשפט העברי כמקור משפטי בישראל וכנכס תרבות יהודי
הרצאה של השופט אליקים רובינשטיין - תקציר
הצד המהותי הבסיסי הוא שיש מורשת אדירה אין הרבה עמים שיש להם מורשת כזו. מעבר לתנ"ך למשנה לתלמוד וכל הספרות ( השולחן ערוך, רמב"ם ) תוכן משפטי ותרבותי הוא תמונת חיים של החיים היהודים. הרב הרצוג רצה להתאים את המשפט העברי למשפט הישראלי אך לא צלח
אידיאולוגיה: האם זה גם דתי ומי שלא דתי לא ירצה לאכוף עליו
למרות שהרצוג לא צלח הוא הראה שיש דרכים לחשוב על זה
עד 1980 המשפט בישראל היה קשור במשפט האנגלי. אם שופט רוצה – משתמש במשפט העברי – אופציונאלי. הקמת המדינה כמדינה יהודית ויותר מאוחר הוסיפו לה דמוקרטית. חוק יסודות המשפט 1980 ( לפי מורשת ישראל) מטרתו לבטל את הזיקה למשפט האנגלי. בחוק חופש העיסוק מופיע הביטוי - ערכיה של מדינת ישראל. להרחבת ידע בנושא ממליץ השופט רובינשטיין להיכנס לאתר משרד המשפטים והחומר על המשפט העברי נגיש לכולם. הוא ממליץ במיוחד על המדור : לפי פרשת השבוע שבו אנשים שונים כותבים על הנושא.
הספרים - ספר – פרשנות תכליתית במשפט – אהרון ברק וכרך 30 " תחומין" משפט עברי מיושם בעידנים אלה

מורי יסודי משתתפים בסדנא בנושא: איזה אזרח הייתם רוצים לחנך? What kind of citizen

האזרחית המשתתפת

האזרח האחראי

האזרחית רודפת הצדק

אחת הסדנאות שהשתתפתי בה כמנחה, זו שהתקיימו ביום שלישי ה 1.6 במסגרת מפגש סיכום של השתלמות: גיאוגרפיה אזרחות ומולדת לבתי ספר יסודיים, הייתה סדנא למורים ערביים. הם הכירו אותי וירטואלית במפגש סינכרוני על נושא זהותם של אזרחים ערבים וגם

כשהגבתי על העבודות שלהם בהיי לירן. המורים הערבים, 14 במספרם, היו מגוונים כמו צבעי הקשת: מורות ומורים, דרוזים ומוסלמים,דתיים וחילוניים, צעירים ומבוגרים. אחרי שהתיישבנו בקשו המורים לקצר את הסדנא כדי לתפוס את הרכבת או כי הילדים בבית מחכים להם וכל מיני סיבות. הרגשתי שהם לא מצפים לערך מוסף מהסדנא וכי הספיק להם ההרצאה שצפו בה צפייה בתוצאות ניתוח השאלונים על מידת התרשמותם מההשתלמות,מהלמידה מרחוק ומהתכנים.
התחלתי בזה שחילקתי להם את שלושת הטיפוסים שהתבססו על מאמר העוסק בשאלת האזרחות הטובה , האזרח האחראי, האזרח המשתתף והאזרח רודף הצדק. (למי שירצה ללמוד יותר על הטיפוסים יוכל להיכנס כאן).

הנושא הפך את האווירה לתוססת, המורים התחילו לדון בהתלהבות סביב איזה טיפוס צריך לחנך לפיו או לשאוף אליו, היו תשובות שונות אך מכולם נשמעה השאיפה לחנך לפי עקרונות הצדק והעדיפו את הטיפוס השני הפרקטי כפתרון ביניים והשאיפה היא לטיפוס השלישי. לאחר מכן המשכנו עם המשחק המחשבתי מסך הבערות של רולז והיה ניכר הקושי של רוב המשתלמים להתנתק מזהותם ולדמיין מצב התחלתי ללא זהות מוגדרת. ומה שמעניין שקבוצה אחת שבחרה כללים בתחום השוויון קראה לעצמה מדינת השמרנים והיו לה חוקים של מדינה גזענית. לדוגמה בחרו בשניים מהחוקים שהיו בדפים שחילקתי:1. כל אזרח במדינה יכול לגור בכל כפר שהוא ירצה ואנשי הכפר לא ימנעו זאת ממנו, אך חברי הקבוצה הוסיפו שתי מילים בסוף( עם הסתייגות) 2. לבעלי מוגבלות צריך להקים מוסדות חינוך נפרדים. ששאלתי מה התוספת הזו אמרו שאם יהיה אזרח שהוא פושע למשל אז זר שלא יודעים עליו כלום אז לא נרשה לו. וישר בקשתי מאחד מהם לקחת זהות של פושע ואמרתי לו מה דעתך עכשיו בחוק, כשאתה זה הפושע ? הוא התחיל להתרכך בעמדותיו.הדיון שליווה את הפעילות נעצר כשעבר זמן הסדנא ואחד המשתלמים נזכר שיש לו רכבת לתפוס.

אינסאף

יום זכויות אדם בחט"ב פיינשטיין בפתח תקווה

מה הכי עניין אתכם בלמידה באתר "מגינים על זכויות האדם"? כך פתחתי את הסדנא שלי בחט"ב פינשטיין בפתח תקווה.

חט"ב פינשטיין הוא אחד מ- 38 בתי הספר שלומדים על זכויות האדם במסגרת תכנית העמקה בכיתה ט'. צוות המורותלאזרחות בחר לעסוק בנושא שוויון. ובמהלך החודשיים האחרונים כל תלמידי ט' למדו בצורה חווייתית על שוויון ופגיעה שוויון. הם למדו על התמודדויות של אנשים עם מוגבלויות, על אפליה על רקע גזעי או לאומי, על יחס מועדף לגברים במקום העבודה ועוד.

יום השיא נפתח בהרצאה של עו"ד דורי ספיבק על מקרים שהוא טיפל בהם בשנים האחרונות בתחום השוויון כמו למשל מקרים של אנשים שנפלו קורבן ל"סלקציה" במועדונים או סיפור של שתי סטדנטיות שפוטרו מעבודתן כמלצריות רק בגלל שגילו שהן ערביות. עו"ד ספיבק שילב סרטים קצרים בדבריו והתייחס לחשיבות המחאה של אזרחים שהיא לא פחות חשוב לדעתו מאשר הפעילות המשפטית לקידום זכויות האדם. הוא גם התייחס לזירה היאנטרנט כזירה חשובה מאוד לפעילות למעם ההגנה על זכויות האדם.

בהמשך הועבר סדנאות שונות בנושא שוויון בין המינים, ילדים עבדים בעולם וזכויות של מהגרי עבודה. התרשמתי במיוחד מן התוצרים של התלמידים שהוצגו בחללי בית הספר. בפרט תפסו עיניי חולצות מרהיבות, כרזות יפפיות וגם מיצג אומנותי ייחודי של ילדה ממוצא אתיופי.

על שאלתי הפותחת השיבו ללא היסוס: שיר הסלקציה! הם אהבו את הטיפול ההומוריסטי בנושא הקשה.

שתי בנות אפילו יצרו סרטו פרודיה!

ולסיכום היה יום מוצלח ותחושה נהדרת של לימידה משמעותית ומעמיקה! תודה למורה גאולה שהרימה את האופרציה ולכל המנחות!

מרים דרמוני, ראש צוות אזרחות במטח

סבב של ימי שיא בבתי ספר ערבים בנושא זכויות האדם

שבע חטיבות ביניים במגזר הערבי, חמש מהן כבר השתתפו, ועוד שתי חטיבות ישתתפו בימי שיא במסגרת מקצוע האזרחות ותכנית ההעמקה מגינים על זכויות האדם שפיתחה המחלקה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה במט"ח.יום השיא כולל הרצאות וסדנאות סביב זכויות האדם בהשתתפות מרצים ומנחי סדנאות מארגונים שונים כמו האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי, הקליניקות המשפטיות לזכויות האדם באוניברסיטת תל אביב וסטודנטים למשפטים שנרתמו לעזרת המנחים.

המסע התחיל בבית הספר אלראזי באום אלפחם, בתאריך 12.5.10. התלמידים צפו בהרצאה על הזכות לשוויון ומהו העוגן המשפטי חוקתי של הזכות לשוויון במדינת ישראל. לאחר ההרצאה התלמידים השתלבו בסדנאות סביב הזכות לשוויון שזה המדור שבחרו להתעמק מבין המדורים המופיעים באתר מגינים.

תלמידי חטב אלראזי אום אלפחם

ב13.5.10 התקיים יום שיא בכפר קאסם, ועליו כתבתי פוסט נפרד, וגם בית הספר פרסם כתבות באתרים מקומיים על הפעילות והפידבקים החיוביים שקבלו מהתלמידים, המורים והוריהם.

תלמידי כיתות ט מחטב אבן סינא כפר קאסם



בתאריך 18.5.10 נסענו לכפר סאלם במעלה עירון ושם תלמידי כיתות ט קיבלו הרצאה ממר יאסר עוואד מארגון סיכוי על הנושא של אי שוויון בתעסוקה בין ערבים ליהודים בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמלצות לתלמידים ולמורים על הכנת התלמידים לעולם האקדמיה והעבודה בעוד כמה שנים.

הממצאים היו על אחוז מסיימי בגרות, אחוז עובדים ערבים במקומות עבודה ציבוריים, אחוז אקדמאים, אחוזי אבטלה אצל נשים וגברים ערבים,אחוזי נשירה מבתי ספר,הצלחה בבגרות וקבלה לאוניברסיטאות. אחת הדוגמאות הייתה על מצב ראשוני של כיתת תלמידים יהודים וכיתת תלמידים ערבים ילידי 1985, שהתחילו את לימודיהם בכיתה א בשנת 1991 30 תלמידים בכל כיתה.יתקבלו לאוניברסיטה 11 תלמידים יהודים מול 6 תלמידים ערבים . 9 מהתלמידים היהודים עם בגרות איכותית מול 3 תלמידים ערבים עם בגרות איכותית.אחרי ההרצאה הוסבר והודגם לתלמידים השימוש באתר מגינים.

בתאריך 19.5.10 נסענו לטירה שם קיבלו התלמידים הרצאה מסטודנטית עובדת בארגון מע"ן ונושא ההרצאה היה זכויות בני נוער בעבודה וחוקי המגן.לאחר ההרצאה השתלבו בסדנאות סביב אותו נושא.

אור מהקליניקות מעביר סדנא בטירה

ויויאן מהאגודה לזכויות האזרח מעבירה סדנא בטירה

שארלי מאמנסטי מעביר סדנא בטירה ומקבל עזרה מיסמין עו"ד צעירה מתנדבת

בתאריך 20.5.10 הגענו למתנס בג'לג'וליה שם התלמידים הקשיבו להרצאה מהישאם שבאיטה עו"ד מהקליניקות המשפטיות לזכויות אדם באונ תל אביב סביב השוויון וחוקים המגינים על זכות השוויון.
הסדנאות היו בהתאם.

תלמידי חטב ג'לג'וליה עובדים בסדנא שהעבירה ויויאן מהאגודה

אור עם תלמידי ג'לג'וליה בסדנא



תלמידות מחטב ג'לג'וליה בפעילות עם אילין סטודנטית למשפטים ומתנדבת

יוסף מאמנסטי מעביר סדנא בג'לג'וליה

ב27.5.10 נצא ליום שיא בחטב אבן סינא בכפר קרע ונסיים בתאריך 2.6.10 בג'דיידה מכר.

יום שיא בנושא זכויות האדם בכפר קאסם 13.5

האירוע היה במתנס שם הגיעו התלמידים עם מחנכי הכיתות התלווה אליהם מנחי קבוצות :שש בחורות מארגון נשים למען שינוי בכפר קאסם שהם עובדים עם האגודה לזכויות האזרח וגם רכזת הפעילות החברתית באגודה - לילך בר היו גם מנחים מהקליניקות המשפטיות לזכויות האדם באונ תל אביב , מארגון אמנסטי ויסמין עו"ד צעירה מתנדבת. נוכח שם ראש ועד הורים וצלמים מאתר הכפר.

התלמידים נהנו מכל רגע וניכר שיתוף הפעולה והעזרה לסדר וארגון בין כל המורים והנוכחים.

הרצאה של שרף חסן על נושא הזכות לשוויון על אפליה ,הבחנה והעדפה מתקנת בליווי דוגמאות מהמציאות וחידוד הנקודה של התפקיד הפעיל של האזרח במדינה דמוקרטית לשמירה על זכויות האדם. לאחר מכן התחילו הסדנאות שהיו מגוונות: סדנא על מסך הבערות, סדנא סביב הזכות לשוויון במרחב וסדנא בנושא אפליה בין גברים ונשים.

היום היה מוצלח ומהנה מאד והתלמידים יצאו עם חיוך על הפנים . בשעה 12:45 כולם כבר הלכו הביתה. אני נוכחתי לדעת שתלמידים צעירים צמאים לכל אינפורמציה שתאיר את דרכם האזרחית במדינה.

ואהבת לרעך כמוך

שלום רב,
הרבה זמן לא כתבתי. ודווקא ידענו ימים עמוסי פעילות אזרחית ברוכה.
אבל היום קיבלתי את הטקסט הזה מחברה והחלטתי להביא אותו לכאן. תהנו!

ואהבת לרעך כמוך
מאת זהר עלה פיט
יש הרבה ילדים בעולם, שונים ממני ומכל השאר.
גם הורים שונים בעולם שלנו.
למשל,
ילדים עם משקפיים
ילדים עם סכרת.
ילדים שונים שאפשר לאהוב.

קרדיט תמונה: המוזיאון על התפר, תערוכת coexist

מפגש עם חיילות חברתיות בירוחם

מרים דרמוני שרביט

יום שלישי, שעות אחר הצהריים. שיר, רננה, מירי, עוזיה, שלומית ועדי התכנסו להם בבית מדרש "באר" בסוף יום עמוס של עזרה לתלמידים מתקשים בבתי הספר העיר.
הן בנות 20 וקצת ואת השירות הצבאי שילבו בשנת לימוד והתנדבות בירוחם לפני השירות. בצבא הן שירתו כמורות חיילות במחו"ה אלון. הן לימדו עברית חיילים עולים, דרוזים או בדואים, עזרו לחיילים להשלים בגרות באזרחות או גיאוגרפיה או לימדו מורשת וציונות חיילים שביקשו להתגייר תוך כדי שירות.
כעת חזרו ל"באר" לחצי שנה של התנדבות בירוחם. הן שמחות על העשייה השקטה שלהן. חשות סיפוק ושמחה על זה שהן עזרו בחלקת האל הקטנה שלהן. באתי לדבר איתן על אקטיביזם חברתי וכולן הקשיבו בנימוס אך אמרו: "אנחנו לא אקטיביסטיות". חשבתי לתומי שאם הן לא אקטיביסטיות אז מי כן? במהלך שלוש השנים האחרונות הן פעלו במרץ ובהשקעה אין סופית לתקן עוולות חברתיות ולהעניק דעת והשכלה לצעירים שסיכוייהם קלושים.
תוך כדי המפגש והצפייה בסרטונים אקטיביסטים, רננה סיפרה על אירוע קטן בסניף הדואר של ירוחם. היא חיכתה בתור. ליד האשנב עולה מרוסיה שעברית שבורה בפיו נאבק עם הפקידה ולא הבין מה עליו לעשות עם טפסים של עמידר שבידיו. הפקידה שאגה עליו והוא התבונן בה מיואש. אחריו המתינה אישה בדואית, אחריה חייל ממוצא אתיופי ורננה. לפתע נפתחה הדלת ובחורה ירוחמית מטופחת נכנסה לרגע, נאנחה ואמרה: "איזה ריח יש כאן!" ויצאה.
זה היה סיפור קטן על מפגש בין אנשים שבדרך כלל לא נפגשים. אולי ייצא ממנו סרטון חברתי. המשך יבוא.

למה צריך לחנך לדמוקרטיה?

אי אפשר לצקצק בלשוננו לנוכח העמדות האנטי דמוקרטיות של הנוער ובו בזמן למשוך את השטיח מתחת לרגליהם של המחנכים לדמוקרטיה.

מרים דרמוני שרביט

כמה מילים על דמוקרטיה
הגדרות רבות לדמוקרטיה. ההגדרות מתחלקות לשני סוגים עיקריים: דמוקרטיה כצורת ממשל (הסדר המאפשר הכרעה בין קבוצות ודעות) ודמוקרטיה כהשקפת עולם ערכית.
כך או כך, הדמוקרטיה מציבה במרכז הווייתה את המחלוקת. לולא המחלוקות הנובעות מריבוי הדעות על אודות הדמות הרצויה של החברה והמדינה, לא היה כל צורך בהסדרת היחסים בין הפרטים לבין עצמם ובין הפרטים לשלטון והדמוקרטיה הייתה מיותרת.
בהעמדת המחלוקת במרכז השיח דומה הדמוקרטיה ליהדות שמטפחת אף היא תרבות של שיח נוקב סביב פרשנות של סוגיות. בולט כי המילים העבריות שמאפשרות לנו לדון בטיבה של הדמוקרטיה שלנו לקוחות מן השיח של הלימוד הבית מדרשי: סוגיה, מחלוקת..
אבל כמו בבית המדרש, הדמוקרטיה פועלת לפי כללי משחק מוגדרים היטב. את הכללים האלה יש ללמד, אף אדם לא נולד דמוקרט אלא הוא חייב לפתח מיומנויות לא "אינטואיטיביות" בעליל כגון יכולת הקשבה לדעות מנוגדות לשלו, השלמה עם תבוסה אלקטוראלית ועוד מגוון מצבים הדורשים חוסן אזרחי. הדמוקרטיה דורשת מאזרחיה להכריע בסוגיות מורכבות הדורשות הבנה של המכלול ושל הפרטים. בלי הנחת התבוניות של האזרח אין הדמוקרטיה יכולה להתקיים.
הדמוקרטיה הישראלית אינה מושלמת אבל היא מתפקדת כבר למעלה מ60 שנה תחת נסיבות לא קלות. יש בדמוקרטיה הישראלית "כתמים" רבים שיש לנסות להתמודד איתם. מדאיגה במיוחד העובדה כי עמדות שבעבר היו נחלתן של מיעוט זניח תופסות מקום מרכזי בשיח הציבורי. כך למשל התפיסה שאזרחי ישראל הערבים הם איום בטחוני חמור, וזאת למרות שלפי סקרי העמדות הרוב המכריע של ציבור זה רוצה לחיות חיים שלווים ואינו מערער על אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. עמדות אלה מזינות דה-לגיטימציה מסוכנת של ציבור גדול שנדחק לשוליים ושם מרחפת סכנה של הקצנה.
אם שדרת ההשתלבות תמשיך להיות חסומה בפני הערבים במגוון תחומי החיים אנו נמשיך לצפות בהידרדרות היחסים, בניכור ובחוסר שייכות.
מצב דברים זה מסוכן לדמוקרטיה ונוגד עיקרון דמוקרטי מרכזי ההגנה על זכויות המיעוטים. ההיסטוריה גדושה בדוגמאות של עריצות הרוב שהתעלם ממצרכיו ורצונותיו של המיעוט.

הוראת האזרחות בישראל
עד לפני כעשור תכנית הלימודים באזרחות שמה דגש על התהליכים והמוסדות והתמקדה בפן הפורמלי של הדמוקרטיה.
תכנית הלימודים הנוכחית שמה את הדגש על הדמוקרטיה כהשקפת עולם ערכית (הדמוקרטיה המהותית). מתוך כך היא מדגישה ערכים מרכזיים כגון כבוד האדם, שוויון, חירות, פלורליזם, סובלנות ועוד.
התכנית גם מבקשת להנחיל מיומנויות כמו יכולת הטיעון שהיא שלב הכרחי בגיבוש עמדה עצמאית ומנומקת ומנסה לטפח חשיבה ביקורתית. במסגרת תכנית הלימודים, נדרשים המורים לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת ולעודד השמעה של דעות מגוונות כל עוד אין בהן הסתה לגזענות או פגיעה בזולת.
משבר האמון שנוצר אצל חלקים בציבור הדתי-לאומי כלפי הדמוקרטיה בעקבות ההתנתקות גרם לגל של ביקורת על תכנים בתכנית הלימודים באזרחות הנתפסים כמנוגדים לתפיסה הדתית לאומית. דובר רבות על "הטיה שמאלנית". יש להבחין בין הקושי הרב שמתמודד איתו ציבור שחש כי כל ניסיונותיו לשנות את מדיניות ראש הממשלה בדרכים דמוקרטיות כשלו לבין חשיבותה של הדמוקרטיה כמנגנון שאמור לווסת מתחים בין כל חלקי החברה. בספירת העמודים בספר הלימוד ובטענה כי הוא ממוקד ברובו בדמוקרטיה, מתעלמים המבקרים משורה של מקצועות לימוד נוספים כגון היסטוריה, תנ"ך, ספרות של"ח ועוד המוקדשים רובם ככולם לטיפוח ההזדהות עם הלאומיות היהודית המתחדשת בציון וטיפוח תחושת השייכות למדינה. מקצועות אלה נלמדים מכיתה ב' עד יב. ומה נותר לדמוקרטיה? שליש מלימודי מולדת חברה ואזרחות שהם כשעתיים בשבוע בכיתות ב', ג' ו-ד', שעתיים בכיתה ט' ושתי יחידות לימוד לבגרות.

החשדנות כלפי המחנכים לאזרחות ודמוקרטיה
החיבור בין דמוקרטיה וזכויות לבין "שמאל" הוא בעוכריו של כולנו ובפרט של הימין הפוליטי. לא ראוי לכנות כל מי שמחנך לאזרחות "שמאלני" ולחשוד בו בחוסר נאמנות ובחתרנות תחת ערכי המדינה היהודית. הדמוקרטיה זקוקה לחינוך שמעלה עמדות מגוונות ובוחן אותן. היא לא יכולה להסתפק באינדוקטרינציה לערכים לאומיים.
אין להסיק מכך שאני מתנגדת לחינוך לאהבת המדינה ולמורשתה, ההיפך הוא הנכון. דווקא מתוך אכפתיות עמוקה ומתוך דאגה לדמותה של המדינה אני סבורה שדרושים לנו אזרחים פלורליסטיים וסובלניים המסוגלים להתנהל בתוך המורכבות של הסוגיות שעל סדר היום הציבורי, ובסופו של דבר לגבש לעצמם עמדות עצמאיות.
המצב בכיתות קשה. מורות לאזרחות יהודיות רבות מדווחות כי הן לא יכולות ללמד על "הערבים" כי הנושא מעורר התנגדות עזה והתלהמות. הן מדברות על התקפות כנגד "הרוסים", האתיופים", החרדים" וגם "השמאלנים". מורות לאזרחות ערביות מספרות שהן מפחדות להנחות דיונים בנושאים טעונים משום שהן עלולות להיחשד בפעילות פוליטית אסורה.
כמו שכתב זאת השבוע הרב שי פירון "אין סתירה עקרונית בין שלטון דמוקרטי לשמירה על חיי תורה ומצוות. מי שמלמד את תלמידיו שדמוקרטיה ויהדות לא יכולות לדור בכפיפה אחת עושה מניפולציה פוליטית בכלים דתיים...פעם נהגו לומר: "הטובים לטיס". נוכח המציאות הקשה ייתכן שהגיעה העת לכוון את הטובים שבטובים להוראת האזרחות."
אין משימה מורכבת וחשובה מזאת בנסיבות הנוכחיות של מדינת ישראל.

יום עיון על הנושא "שלח לי שקט מאורגן " על חינוך פוליטי בית הספר

שלום לכולם
יום העיון באוני תל אביב בו השתתפתי עם אינסאף על הנושא של חינוך פוליטי בבית הספר היה מעניין . מי שאיכזב ,מבחינתי היה דר' דגני מנהל גמנסיה הרצליה. אני מצרפת סיכום של דברי הדוברים."שלח לי שקט מאורגן" – חופש הביטוי הפוליטי בבית הספר
ערב עיון: הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, 10.3.2010

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה "מערכת החינוך מול 'הכל פוליטי', האם יש פתרון?":

ראשית התייחס להגדרת מהו פוליטי וטען ש"הכל פוליטי". במובן החיובי. מערכת החינוך עוסקת בנושאים שונים כמו "כבוד האדם", ציונות מושגים כמו יושר. כל אלו הם נושאים פוליטיים על כן מי שטוען שאין לעסוק בנושאים פוליטיים במערכת החינוך טוען שאין לעסו ק בדבר.
כיון שמערכת החינוך לומדים בני נוער השבויים בידי מוריהם ונתונים למרותם יש להתמודד עם הבעיה בשלושה שלבים:
1." אלו ואלו דברי אלוקים חיים" מכאן שחובת בית הספר לפרוס בפני התלמיד יריעה רחבה של דעות מגוונות.
2. אלו אלו דברי אלוקים חיים והלכה כבית הלל"- בית הספר הוא מוסד מ חנך לכן לאחר הצגת מגוון הדעות וההשקפות על בית הספר לחנך לגיבוש השקפת עולם תוך הנמקה של העמדות שכן אם כל העמדות צודקות אין משמעות לצדק. לכן המורה צריך לשתף את תלמידיו בתהליכי גיבוש העמדות שלו.
3. המורה צריך להיות נכון לקבל עמדות השונות משלו. לאפשר חשיבה אחרת. לאפשר ספקנות.
הדרה של הפוליטיקה מבית הספר מסוכנת כיון שהיא צובעת אותה בגוונים שליליים.
דר' זאב דגני מנהל גימנסיה הרצליה, "הפוליטיקה של החינוך: בית הספר כשפה של הטקסט ומקום":
מסכים עם שלושת הנקודות של הרב שרלו. גם מסכים לכך שיש לעסוק בשיח פוליטי בבית הספר.
בית הספר נמצא במרכז של פולמוסים חברתיים ופולטיים. סך הטענות משקפות את הלכי הרוח החברתיים.
בתי הספר נתונים לביקורת, להנחתות של המערכת הפוליטית לדורותיה,. תוכניות חינוכיות בעולם מתקימות 10 שנים גם אם יש חילופי גברי בממשל. בישראל הדברים אינם כך. יש אופנה של גיוס קבלתי משנה לביצוע פעולות חינוכיות כמו חינוך מיני. ההוראה האחרונה של הכנסת קציני צבא שיחליפו את המחנכים שכביכול, אינם יכולים לעשות מלאכה נאמנה. היא פגיעה קשה במעמדו של המורה כמחנך לערכים.
המורה בבית הספר מדבר והתלמידים צריכים להקשיב. צריך להתחיל להקשיב לתלמידים.
יש לחזק מיומנויות של הבנה על מנת לפתח ביקרתיות
אין רצפטים בחינוך
ד"ר איימן אגברייה, אוניברסיטת חיפה, "חופש הביטוי במגזר הערבי - תובנות ממחקר שדה על הוראת אזרחות:
ערך מחקר על הוראת אזרחות במגזר הערבי.
מבחין בין חופש הביטוי וחופש הדיבור או חופש הדברת.
בבית הספר הערבי יש חופש דיבר. מותר ל צאת נגד נרטיב ציוני. נגד מסרים של משרד החינוך. זה בניגוד לעבר שבו הייתה משרה של איש שב"כ במערכת החינוך הערבית .
אולם חופש הדיבור אינו חופש הביטוי. חופש הביטוי פירושו היכולת של המגזר העברי להשפיע על הטוב המשותף. חופש הביטוי קשור למרחב, להכניס את הנרטיב הערבי הקיבוצי לשיח הציבורי.
ההשגיות, התחרותיות שחדרה לבתי הספר הערביים מצמצמת את תפקידו הפוליטי של המורה ושל ביה"ס. המורים מסתפקים בהנחלת ידע כדי שתלמידים יעמדו בדרישות לבגרות. ולכן לא צריך היום איש שב"כ שימנע מהמורים לשוחח על נושאים פוליטיים המורים בעצמם נמנעים מכך כי אין זמן.
יש תחושות של זלזול בקרב הציבור הערבי כיון שאין התייחסות ויש זלזול בדוחות השונים שנכתבים על ידי ועדות שונות כולל ועדת המעקב וועדות שהמשרד שותף להן.

פרופ' יוסי יונה, אוניברסיטת בן גוריון ומכון ון ליר, "תהיות אודות הבחנה בין הפוליטי לנורמטיבי בחינוך":
מקומו של החינוך הפוליטי לפי רולס. רולס חשב על חינוך בחברה סדורה, מתוקנת שפועלת על פי עקרונות הצדק הליברלי. החינוך אמור ליצור את המערך הרגשי או הערכי שיאפשר את המשך קיומה של החברה הסדורה.
העשייה החינוכית במהותה היא פוליטית. הפוליטי נמצא בכל מקום; כל ההכרעות הן פוליטיות מערכת החינוך היא סוכן של "שכפול" ולא רק בחברה מתוקנת של רולס. . אם רוצים לקרוא תיגר על המערכת הקיימת –יקראו לזה "חינוך פוליטי" וכל השאר "חינוך" – זו כמובן הבחנה מופרכת.
מה קורה כשהחברה אינה סדורה, כלומר אינה פועלת לפי עקרונות צדק רולסיאניים ,שהיא חברה אוטופית. שאינה פועלת על פי עקרונות הצדק הציבורי האפקטיבי. על פי עקרונות ליבראליים המחייבים את הנטראליות של המדינה בהקשר התרבותי ואת התפיסה הסוציאל- דמוקרטית של צדק חלוקתי.
בפער הזה מה תפקידו של החינוך? מה מקומה של הפדגוגיה הביקורתית בחברה שאין בה הסכמה ויש בה הגמוניה שקובעת את הערכים המנחים? החינוך הפדגוגי אמור להוות קריאת תיגר על הסטטוס קוו הערכי, הכלכלי, הפוליטי והתרבותי המתקיים בחברה. האם יש גבולות לקריאת התיגר? לדעת יוסי יונה , בפדגוגיה הביקורתית תיתכן קריאת תיגר על כל יסודות החברה גם על האופי היהודי של מדינת ישראל. זה כמובן מתנגש עם קברניטי המערכת.
קברניטי המערכת מנסים למנוע קריאת תיגר על הנרטיבים הכלכליים, הפוליטיים, התרבותיים וכדומה. המקום שבו הפדגוגיה הביקורתית היא אפקטיבית הוא כאשר היא מציעה נרטיבים חלופיים.
משרד החינוך היום בפאניקה – מחד הוא מחויב לדצנטאליזציה -לתהליכים של ביזור והפרטה, אך בשל תהליכים אלו עולות "מלמטה" קריאות נגד הסטטוס קוו , וביטויים לנרטיבים חלופיים. משרד החינוך אינו יכול לפקח על כל מה שמתרחש בשטח. שר החינוך מטפל בפאניקה באמצעות ניסיון "להחזיר עטרה ליושנה" ומנסה לכפות זאת באמצעים ש ונים כמו קימה למורה בכיתה , תלבושת אחידה,. כקרב מאסף מול אובדן השליטה.
פרופ' חיים גנז, הפקולטה למשפטים-אוניברסיטת תל אביב מגיב:
מסכים עם מרבית הדוברים וכמובן עם דבריו של הרב שרלו שהפוליטיקה נוכחת בחינוך בכל מקרה. גם העמדות הרשמיות הן פוליטיות ולא רק עמדותיו המאתגרות של פרופ יונה.
האם מותר למורה להמרות את פי הוראות המשרד? לדעתו רצוי שבמערכת החנוך יהיה חופש אקדמי כמו באונ'. שהמורה יוכל להנחיל את הערכים בהם הוא מאמין. בחברה הישראלית אין קונסנסואליות למורים אין מנוס אלא להמרות את הוראות המשרד ולחנך לאור הערכים שהם מאמינים בהם.

סיכמה : בלהה אלפרסון

קרדיט תמונה של הרב שרלו

http://www.flickr.com/photos/kenes/ / CC BY 2.0

קווים לדמותו של המורה לאזרחות הכושל

"מורה לאזרחות חסר עמדה הוא מורה כושל.המורה צריך לבוא עם מלאותו אך גם להיות הוגן. בכיתה של מורה לאזרחות כושל, כל התלמידים יחזיקו באותה הדעה." כך אמר פרופ' ידידיה שטרן, יו"ר ועדת מקצוע אזרחות בכנס שנערך בירושלים ב- 17/2. לדעת פרופ' שטרן: "הדיון באזרחות חייב לעסוק במעגלי זהות רבים."

מעגל אוניברסאלי
היבט הומניסטי. זהות אזרחית. ערכים הנתפסים כאוניברסאליים. חשיבה ביקורתית. הרעיון של מעורבות אזרחית, אחריות חברתית, שמירה על החוק.
זכויות האדם והאזרח. (דת אזרחית חלופית לדת הפרטיקולארית במערב).

לא די בכך כדי לחיות בישראל. כל זה הכרחי אך לא מספק. אי אפשר להסתפק בהיבט האוניברסאלי.

מעגל פרטיקולארי
ישראל כמדינה שהיא יהודית ודמוקרטית- זהות לאומית. יש בו צד אוניברסאלי אך גם פרטיקולארי. עם מתח ודיאלוג בין השניים.לדוגמא: הפרדת הרשויות (אוניברסאלי) במובן המקומי פרטיקולארי.
לימודי אזרחות זה מקום טוב להבניית הזהות הלאומית. מקום מצויין לדבר על יהדות וציונית.
צריך ללמוד על הכרזת העצמאות בהיבט הפרטיקולרי והאוניברסאלי.

מעגל קהילתי-סקטוריאלי
לכל אחד מאיתנו יש הקשרי ייחוס ייחודיים: בסיס תרבותי, דתי,
בלימודי אזרחות צורך בהכרת האחר- משותף ושונה, יכולת לפתח סולידריות עם האחר.
כיצד מצליחים לחיות ביחד בחברה רבת זהויות. לימודי אזרחות צריכים לטפל בפסיפס ובחלקיו.
ניתן לעשות את לימודי האזרחות למקום הכי מרתק בבי"ס אם עושים זאת מתוך חוויה אישית. למשל העיתון של היום.

מר אדר כהן, מפמ"ר אזרחות הוסיף כי אין מניעה שמורים יביעו את דעותיהם וזאת בלבד שלא יקיימו תעמולת בחירות. במקרים של ביטויי גזענות על המורים מוטלת חובה להגיב לדברים בתמר אדר כהן, קיפות ובבהירות.

כמו כן, התקיים פאנל בראשותה של מיכל ברק. מיכל הציגה את המיפוי שערכה. להלן הקישור.

תכנית 'אל תלעגו לי' - זה עובד בשטח

הרבה פעמים אנחנו מפתחים אתרים מושקעים ומקווים שהמורים או התלמידים יעשו בהם שימוש רב. בדרך כלל מספר הכניסות מעיד על השימוש והאטרקטיביות של התכנים שפיתחנו. בתכנית 'אל תלעגו לי', מה שנותן את הסיפוק הרב ביותר הם הסיפורים האישיים של המורים והתלמידים בכיתות שבהם מופעלת התכנית, ההפעלה ששקדנו עליה רבות שפותחת את הלב ונותנת ביטוי לרגשות בקרב תלמידים ומורים, גם אם הם קשים.

תוכנית אל תלעגו לי פועלת בארבעה בתי ספר של הפיילוט (איבן סינא ב בטייבה, נעמי שמר בפ"ת, אל ראשדיה בלוד וגני יער בלוד) זה כשלושה חודשים. בשלב זה עדיין לא ניתן להעריך את הצלחתה המלאה והשפעתה על קידום האקלים החברתי בכיתות בהן היא פועלת.
יחד עם זאת, ניתן לראות כיצד תוכנית מיוחדת, כאשר צוותי המורים מאמינים בה ומפעילים אותה בהתלהבות ובהשקעה רבה, מניבה תוצאות ומצביעה על מקרים רבים, לעתים מרגשים, בהם מורים ותלמידים עוסקים בנושא רגיש ומורכב כמו ביטוי רגשות (הפרק הראשון של התכנית), חושפים את עצמם ונותנים ביטוי לתחושותיהם במצבים של פגיעה, לעג והצקות.

כמה דוגמאות:
צוות המורות בבית ספר 'נעמי שמר' סיפר כי בשכבת כיתות ד, שבה מיושמת התכנית, חל שיפור ניכר בשימוש של התלמידים בשפת הרגשות. קרינה ריבלין, רכזת החינוך החברתי של בית הספר, אמרה ש"העיסוק ברגשות העלה סוגיות עמוקות מעל לפני השטח", וסיפרה על ילד מכיתתה, שלאחר האזנה לשיר "אל תלעגו לי", אמר "שלמרות שהוא מקובל, הוא מרגיש בודד בפנים".

מקרה נוסף של התרגשות התרחש בשיעור אחר שהתקיים בבית הספר, לאחר עיסוק בסיפור על ילד שתלמידי כיתתו מדברים אליו בזלזול. המורה שאלה: "ומה עם הילד בכיתה שלנו שאנחנו לא משתפים בהפסקה?". לפתע נעמד אחד הילדים ואמר: "המורה, הילד הזה הוא אני". דמעות החלו לזלוג על עיניה של המורה, אשר הייתה המומה מהאומץ של אותו התלמיד. כמה תלמידים הבחינו בדבר ואמרו בקול חנוק: "המורה, את בוכה". סופו של הסיפור הוא שהמורה הביעה הערכה כלפי אותו התלמיד, ואמרה שהיא גאה בו על כך שהוא לא חושש לחשוף את עצמו. כתוצאה מכך, החלו תלמידי הכיתה לשתף את אותו הילד במשחקים, וחל שיפור משמעותי במעמדו החברתי.
סיפור מעניין אחר הגיע ממורה, שדיווחה כי לאחר שיעור על רגשות הגיע אליה תלמיד, שסיפר לה שהוא כועס עליה באופן אישי, בגלל דברים שאמרה לו בשנה שעברה. המורה ניצלה את ההזדמנות כדי ללבן את הנושא מול התלמיד, ולהתקרב אליו.

במפגש צוותים מובילים שהתקיים במטח העלו רכזי התכנית והצוותים המובילים מארבעת בתי הספר סיפורים אישיים מרגשים מתוך עבודתם בכיתות. אחת המורות סיפרה שתלמידיה החלו על דעת עצמם לשחק בהפסקה משחק איקס-עיגול, כאשר המנצח בכל סיבוב במשחק מתאר מה הוא מרגיש. היועצת של אחד מבתי הספר סיפרה על תקרית אלימה שארעה בין כמה תלמידים. כשהגיעו לחדרה, היו עסוקים בהאשמות ובהעברת ביקורת זה על זה, אולם כשהזכירה את השיעור של "אל תלעגו לי" וביקשה מהם למצוא פתרון לבעיה, הם החלו לשוחח ביניהם, ובסופו של דבר, לתדהמתה, החליטו להתפייס באמצעות חיבוק קבוצתי.
ומה קורה למי שלא מצליח להירגע בכל זאת? בבית ספר איבן סינא ב בטייבה הוקמה "פינת שלווה". בעזרת הורי בית הספר פינו חדר ששימש עד כה כמחסן והפכו אותו לחדר שלווה מטופח ומזמין, המאובזר בשטיח, וילונות, ספרים ומשחקים, במטרה להנעים את זמן הילדים שיבחרו לעשות בו שימוש.

בתמונה: פיטר יארו, דיוויד ברוזה ואמל מורכוס בבית ספר גני יער

שלמה זיס

מנהל פרויקט 'אל תלעגו לי'

המחלקה לחינוך אזרחי ולדמוקרטיה

קסם ותקווה ביחד

ביום חמישי שעבר היה לי יום עבודה מיוחד במינו. הגעתי בבוקר לגני תקווה ונהניתי מכל רגע משלוש השעות שביליתי במקום. במקום נפגשו 25 תלמידים בכיתה ט' מחט"ב אבן סינא בכפר קאסם עם תלמידים של חט"ב ראשונים במקום. הגעתי כאורחת: נועה שפירא ואינסאף שוואנה עשו את כל העבודה מול המורים בתי הספר.

התלמידים של שני בתי הספר זכו להכנה מאוד משמעותית של מורי האזרחות שלהם מתת שטיין ובילאל סרסור. גם מנהל חט"ב כפר קאסם הגיע למפגש יחד עם יו"ר ועד ההורים. ההתגייסות של שני מנהלי בתי הספר היתה חשובה כי היא סימנה לתלמידים של שני בתי הספר שהמנהיגות הבית ספרית רוצה בדיאלוג.
"אם תרצו – אין זו אגדה" כך אמר חוזה המדינה תיאודור בנימין זאב הרצל, ובמילים אלו פתח נאשד בדיר מנהל בית הספר אבן-סיינא מהעיר כפר קאסם הסמוכה לגני תקוה את היום. יו"ר ועד ההורים ד"ר עבד אלוהאב ח'יר אללה (רופא שניים במקצועו הוסיף) : "טיפול שורש. זה מה שצריך לעשות כאן. צריך להבין שאין כל סיבה שלא נכיר זה את זה, נתקרב זה לזה ונבין שכולנו גרים באותה מדינה ועם אותם אינטרסים. לחיות. לחיות בשלום."
מנהלת ביה"ס גלית בר-אל סיכמה את היום: "התלמידים שכותבים בעיתון מקום מכאן מימשו היום את החזון הבית ספרי שמדבר על שיח, פלורליזים, הכרת השונה ומעורבות אזרחית. תודה למורה מתת שטיין ,המלווה את התכנית יחד עם נועה שפירא ממט"ח ומורי אזרחות מכפר קאסם. התלמידים לא רק לומדים אזרחות, הם בעיקר עושים וחווים אזרחות פעילה. בעתיד גם אנו נצא לכפר קאסם." אני ממליצה להתרשם מהסיכום שכתבה מתת שטיין המורה לאזרחות הנהדרת!

אבל הכי נהניתי מהקשבה לתלמידים בקבוצות הקטנות. הן שאלו אחד את השני שאלות רבות על בית ספר, על היחסים בינו לבינה, על המנהגים והדת. התלמידים מכפר קאסם שאלו את עמיתיהם אם הם כבר פגשו ערבים. עבור רוב תלמידי גני תקווה זאת היתה הפעם הראשונה. תלמידי גני תקווה מאוד התפעלו מרמת העברית הגבוהה של התלמידים מכפר קאסם וחלקם תהו מדוע גם הם לא מתחילים ללמוד ערבית מוקדם ולא רק בכיתה ז'.

מתן שאל את רמזי אם הוא יכול להתחבר להמנון "התקווה" ורמזי השיב: "אנחנו לא מתחברים אליה כי "התקווה" לא קשורה אלינו ואין בה דבר שנוגע לנו. אולי, אם יהיה בה "בית" הקשור אלינו, נקבל את התקווה, וזה ייתן לנו שוויון, כי סוף סוף היחס אלינו יהיה שווה ליחס ליהודים. כולנו בני אדם, ועלינו לפתור את הבעיות בינינו. כך נחיה יחד כיחידת כוח."

שמות הכתבות חושפים את הגילוי : אנחנו לא כל כך שונים!

לעיונכם:

לא כל כך שונים – מפגש של קסם ותקווה
לומדים להכיר – שונים אבל דומים
קסם ותקווה ביחדגני תקווה וכפר קאסם – נפגשים ושואלים

מפגש בין כפר קאסם וגני תקווה

מסע דילוגים בין 33 בתי ספר

יצאנו, שי אינסאף ונועה, למסע דילוגים בין 33 בתי ספר- מהדרום עד הצפון, מקרית גת ועד ג'דיידה מאכר - כולם הצטרפו לפרוייקט מגנים על זכויות האדם, שפותח בשביל תוכנית ההעמקה באזרחות לכיתות ט'.

כל בית ספר הוא עולם ומלואו ויש בו תלמידים מאוכולסיות שונות - ערבים, בדואים, יהודים, בתי ספר עם עולים חדשים, בתי ספר בקיבוצים ובתי ספר עם בני נוער מאזורים חזקים יותר ופחות.
ולחשוב שכולם בחרו להתעמק באותו נושא - זכויות האדם.
(אולי בהמשך בתי ספר ממקומות שונים יוכלו להיפגש ולעבוד ביחד?)

המורים והמורות מתלהבים מהפרויקט ואומרים דברים כמו - אני מרגישה שהכנתם אותו במיוחד בשבילי...

לחלק יש חרדת מחשבים קלה, אחרים הם בתי ספר מתוקשבים, ויש כאלה שתורמים גם רעיונות יצירתיים משלהם.

זה חדש מאוד לכולנו - עבודה צמודה עם 33 בתי ספר שישלבו את התכנים בתוכנית הלימודים עוד השנה, באתר החדש, המתפתח והצומח, וגם לעבוד באותו זמן עם אוכלוסייה כל כך מגוונת - מאתגר וגם מרגש.

אל תלעגו לי - שבוע מרגש בבתי הספר

אני רוצה לשתף אתכם בחוויות השבוע של ה- 17 בינואר. הזמר פיטר יארו הגיע לארץ ומאז יום ראשון שלמה, עדי ואני מטיילים איתו ועם אנשי שגרירות ארה"ב בבתי הספר שהתכנית "אל תלעגו לי" להתמודדות עם אלימות בבתי ספר מיושמת בהן.
היום היו ביקורים מרגשים במיוחד בבתי ספר גני יער ואל רשאדיה בלוד. התקיימו שתי הופעות בהשתתפות דויד ברוזה, אמל מורכוס ופיטר. הילדים מאוד שמחו לקראת הזמרים והיו רגעים נדירים ממש. אפשר היה לחוש באוויר בעוצמת התקווה לשלום ופיוס בין העמים!
אני רוצה מאוד להודות לשלמה ועדי על העבודה המושקעת ועל המאמצים האדירים שלהם בפרוייקט! הם קיבלו מבתי הספר ומצוות השגרירות שפע ברכות ותודות אבל חשוב לי שגם אתם תדעו עד כמה כולם מעריכים את עבודתם ואת מטח.

מאמר באתר PANET בערבית: פנאט

כתבה: מרים דרמוני שרביט

קפה אזרחי במטח

שלום לכולם

ב- 15 בדצמבר התקיים מפגש של ארגונים לחינוך אזרחי ולא הספקתי לכתוב על זה כאן. ובהתאם לאמרת השפר עדיף מאוחר מאשר אף פעם.. הנה לכם.

היה זה המפגש השני בסדרה והגיעו 42 נציגים של 25 ארגונים. מטרת הפגישה הזאת היתה להכיר אחד את עשייתו של השניה וגם למפות את מגוון ההזדמנויות והאתגרים באופק התחום. חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים הוא תחום אמנם די קטן אבל קיימים בו עשרות ארגונים בגדלים שונים שמקיימים פעילויות מאוד מגוונות במערכת החינוך. ולרוב נציגי הארגונים השונים ידעו מעט מאוד על האחרים.

מפגש זה תוכנן בקפידה על-ידי צוות מטח (אינסאף, שי ואני) בשיחד עם דדי קומם מקרן אברהם, דנית שחם מנהלת מח' החינוך של אמנסטי ושרף חסן מנהל מח' החינוך של האגודה לזכויות האזרח.

במפגש עצמו התפתחה דיון שחידד כי אין הגדרה מוסכמת לכל לגבי מהו החינוך האזרחי. בשונה ממקצוע אזרחות בו מודגש הידע בחינוך אזרחי עוסקים בעיקר בערכים ובחוויה. אבל זאת כמובן שאלה של תמהיל . אני מגדירה חינוך אזרחי לפי סוגי פעילויות בבתי הספרו: חינוך אזרחי כולל מגוון רחב

של פעילויות מסוגים שונים כגון עיסוק בדמוקרטיה בתחומי הדעת, חינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים, דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה, מעורבות חברתית/אזרחות פעילה, התנדבות, סיורים לימודיים, טקסים, פנלים, ימים מיוחדים כמו יום הזכרון לרבין או יום זכויות האדם.


המפגשים האלה יתקיימו בתדירות של שלוש פעמים בשנה הם והם מהווים הזדמנות נהדרת להכיר, ללמוד אחד מהשני וגם לתכנן שיתופי פעולה. במפגש המתוכנן במרץ יגיע מפמ"ר אזרחות אדר כהן שמאוד תומך יצירת פורום ארגונים העוסקים בחינוך אזרחי ונעסוק בהגדרת גבולות התחום.

הפעילות הזאת מהווה חלק מפרוייקט "מכנה משותף" מיזם בשיתוף יוזמות קרן אברהם. הפעולה הראשונה בפרוייקט היתה עריכת מיפוי של החינוך לאזרחות בישראל על שני חלקיו: מקצוע האזרחות והחינוך האזרחי. המחקר נכתב על-ידי מיכל ברק ויעל עופרים.

מרים דרמוני

מחפשים זהות לזהות יהודית

לפני כמה חודשים הייתי שותפה בתחילת היצירה של פעילות חדשה בפרויקט "מדינת העם היהודי" – זהות יהודית.

לוחות הזמנים נשפו בעורפנו, המושג זהות ,יהודית ובכלל, טמן בחובו עולמות שלמים ועצומים, אתגרים טכנולוגיים שונים ומשתנים המתינו לנו ממש מעבר לפינה... ובכל זאת חדורי אמונה (מכל מיני סוגים) יצאנו לזקק את הזהות של פעילות הזהות היהודית שלנו.

כדי להצליח בהתבוננות על הזהות היהודית בחרנו לפרק אותה. חשבנו שעל החלקים יהיה קל יותר לחשוב ולבסוף אולי להרכיב משהו - אמירה, מחשבה. שלושת רבעי מחשבה...?: ]

חילקנו את הזהות היהודית לתחומים* ביניהם הקשר שלי לישראל, המורשת התרבותית היהודית, תקופה בהיסטוריה היהודית ועוד. כדי שבאמת אפשר יהיה להתבונן בתוצר הסופי החלטנו שה"שפה" במשימה שלנו תהיה מורכבת מתמונות. ה-רבה תמונות (5 מגה, אם אני לא טועה). לצד התמונות מילים .

לא מעט התלבטויות ליוו את התהליך. איך ליצור כלי רלוונטי שידבר לאנשים שונים? האם 10 תמונות באמת משקפות את כל התקופות בהיסטוריה היהודית? [בודאי שלא. אז מה בוחרים!?] איך נכון לנסח מושג כמו "אורח החיים הדתי שלי"? [מה לגבי מי שלא מחזיק באורח שכזה כלל?], אילו ערכים הם הכי "יהודיים"? ועוד ועוד.

וגם מחשבה אחת - הלוואי שגם הגולשים יתלבטו, ירגישו וישאלו...


הזמן חלף ובשבועות האחרונים תלמידים ומורים יוצרים במסגרות שונות מצגות זהות משלהם.מפתיעות מרתקות, מרגשות. תלמידה מספרת על הקשר העמוק שלה ושל משפחתה לקידוש של ליל השבת, תלמיד מספר על הנחת תפילין והרבה אחרים שמוצאים קשר לארוחות החג המסורתיות.

תלמידים מתארים תקופות בהיסטוריה ומקומות שונים בישראל ולמה הם מרגשים אותם או מסקרנים אותם.

תיאורים כמו- "בחרתי פרפר כי באופי שלי אני חפשיה כמו פרפר שאי אפשר ללכוד", או "אני סקרן לחקור את המסתורין שבכדור הארץ והיקום שגם במאה ה-21 לא הבנו..." קצרה היריעה כאן כמובן.

ובשלב הזה של התחלה מרגשת ומעניינת אני עוצרת וכותבת את הפוסט הזה ומשתפת גם אתכם בדרך שלנו.

אתם מוזמנים למלא את המצגת ולחשוב על איך אוספים תובנות בנושא זהות, זהות יהודית ועל הכלים בהם אפשר להכיל אותן.



מיכל

* הפעילות בהשראת טרמינולוגיה שפיתחה ד"ר נורית חמו במאמרה "משיח זהויות לעמיות יהודית". תודה גדולה לה.